טיוטה

 

 

 

הסביבה  הקרובה תמיד

 

בפעולות להכרת הסביבה הקרובה (ס'ק) היא סביבת המגורים מפני ש...

·        הס'ק היא המקום שבו מצוי אדם- כל אדם בסביבתו – רוב זמנו.

·        הכרת הס'ק היא ממטרות החינוך של מערכת החינוך הישראלית.מערכת זו מציבה מספר מטרות הנוגעות בס'ק :

·        הכרת הס'ק נופיו, תושביו, אתריו, תולדותיו ושינויים יממתיים ועונתיים בו.

·        היעזרות  בס'ק לצרכי הוראת מקצועות נלמדים .

·        הבחנה בנושאים סביבתיים ש בס'ק ,הבנתם ופעילות בשמירת הס'ק..

·        הבחנה  בנושאים חברתיים,  הבנתם , ופעילות תורמת בנושאים חברתיים.

·        הבאת התלמידים-חניכים לכדי יכולת טיול אישי עצמאי .

 

 

משרד החינוך ובפועל היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה ) והסביבה הקרובה .

כתב המינוי של היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה לא כלל את טיולי מערכת החינוך למעט אותם טיולים ,רובם יומיים,שבוצעו בעזרת הפקחים האזוריים של החברה להגנת הטבע והשתלמויות מורים .עקב כך הבינו בחברה כי אפשר וצריך לסייע למערכת החינוך בנושא זה.הניסיון שצברה החברה במחנות קיץ של חבריה ,מחנות קיץ של תנועות הנוער ,מחנות הכנה לקראת מחנות הקיץ וכיו'ב שימש רקע להקמת בתי ספר שדה . אמוץ זהבי העלה את רעיון המרכז ללימודי שדה ולקראת קורסי הכנה למדריכי תנועות הנוער לקראת טיולי הפסח .יוסי פלדמן ,סייר ומדריך הגיע לאכסניית הנוער בעין גדי .באותם ימים היה קיבוץ עין גדי בשלב מעבר למקומו במעלה ההר מצפון לנחל ערוגות ופינה  את מבני המגורים וחדר האוכל .הקיבוץ חשב שחבל שלהזניח את המבנים וחיפש גוף ציבורי שישתמש בהם .אגודת אכסניות הנוער נהגה אז להקים אכסניות במבנים שהתפנו כך קמה  האכסניה (כנראה ראשונה)  בכפר ואחריה באכזיב ,בכרי דשא  בסדום ועוד. האכסניות פעלו כמקובל בארגון העולמי וסיפקו מקומות לינה זולים ומקומות בישול ואכילה .משרד החינוך פרש את חסותו על אגודת האכסניות והאחראי עליהן מטעם משרד החינוך שהיה איש צופיות וחינוך, השתדל שהאכסניות יהיו גופים חינוכיים .באותה עת התפנה יוסי פלדמן מעבודתו בחוות אבן ארי בא עזר לאחר שנים של פעילות סיור טיול פעולה עם גרעיני נוער והדרכה .יוסי בא לאכסניה בכוונה לעשות מרכז לטיולים במדבר יהודה וגם כמקום שיעוד נוער להתיישב במדבר .

אמוץ הכיר את עין גדי וייחודה ,היה מעורב נושאי שמירת טבע בה כשאיבת מי המעיינות ,כצורך לשמור על  הכרם ממזיקיו. לאמוץ בא להדריך ולהרצות בהשתלמות רכזי טיולי תנועות הנוער במדבר יהודה והציג ליוסי את רעיונותיו על מרכז ללימודי שדה (השם תרגום מאנגלית למוסד דומה) .רעיונות אלו התאימו לאלו של יוסי וכך קם בית ספר השדה הראשון, במסגרת אגודת אכסניות הנוער ..אהרון ידלין סגן שר החינוך שמע על מצא את הרעיון  שהיה בשההדרכה בשדה שהגיעה לעין  גדי הנופי כזואולוג .כאשר החברה .עגיע לעין מגדי מקובד לנהל את אכסניית עין גדיבעובדת שנכעין גדי שההגעה אליה היתהויוסף מיוחס מנהל צהמחלקהחנוערנ במשרד החינוך ,פינות בישול עצמי צמהכויתקין  רצה חיפש מלאחר שקיבוץעין גדי והאכסניה הוקמה על ידי אגודת אכסניות הנוער בישראל ,במתכונת האכסניות בעולם .יוסי הכמה חודשים לקיץ ם הגדולים .אחטדרכעל ן ,.ףךבהדרכת מחנות קיץ טבע שלתנועוותהנוער את אך נושמדרעל יבמסגרת בתי ספר השדה של החברה להגנת הטבע שקמו בזה אחר זה והחלו הוקמו היואז בראשית  שהתחילו אזפעולתם היתהבראשיתהלע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ט'ז חשוון תש'ע  3.11.09

למאיר שלו שלום                                                    

הנדון:חינוך לאהבת העם והארץ

אני כותב אליך לקראת השתתפותך בכנס אחווה .

אני חושש מאד שגם הפעם ידברו  אנשים חכמים המחשיבים מאד את נושאי החינוך ואוהבי הארץ וישמיעו דברים חכמים וראויים ו......זהו .

מכל כנס כזה צריכה לצאת קריאה לעשייה ,שונה או נוספת לעשייה הקיימת .

מערכת החינוך מחשיבה מאד ערכים ואהבת הארץ ופועלת ללא הרף כדי להשיגם מזה 125 ,מראשית החינוך העברי .

אחד הכלים בנושא אהבת הארץ  הוא הטיול לידיעת הארץ . בהנחה שידיעה מתקשרת לאהבה.

המילה טיול בבתי הספר מזוהה עם טיולים ארוכים למרחבי ארץ פחות ידועים .

בהנחיות הכמותיות  לטיולים מוקדש זמן, אחת לשנה , לטיול השנתי שישה ימים בשנה לטיול היומי- חודשי ואחת לשבוע -15-20 פעמים מדי שנה ל'שעת סיור' –שיעור רגיל המשלב פעילויות בחוץ הקרוב .

כך כתוב בחוזר. אתעלם משאלת הביצוע או מהסבר לאי ביצוע.

ברור לכל הקסם שביציאה למרחק בלתי ידוע .

אלא שבפועל מרבית חיי כל אחד מאיתנו 'יעברו' עליו בסביבה מגוריו. גם כתלמיד ,גם כעובד, גם כהורה וגם כסב .אפשר שהסביבה הקרובה לנו היא חסרת עניין ונאלץ ל'העביר' בה זמן בין יציאה אחת למרחק לבין זו שתבוא אחריה .עצוב.מה גם שלילדינו ,עד שיהיו יכולים להרחיק נדוד בארץ ובחו'ל ,לא תהיה להם יכולת לצאת למרחקים וודאי לא להרבות בכך.

אך מה אם גם סביבתנו הקרובה היא רבת עניין ואנו לא גילינו זאת ומורינו לא גילו זאת לנו?

משרד החינוך בהנחיות הרשמיות לטיולים מציב אתת הכרת הסביבה הקרובה כמטרה ומפרט את מה שיש בה (נופיה , יושביה, אתריה, תולדותיה ושינוייה במהלך היממה והעונות ) יותר מכך משרד החינוך בחוזר המנכ'ל מציב כמטרה מנומקת את הבאת התלמיד לכדי יכולת טיול עצמי זאת כדי שגם לאחר ימי בית הספר יוכל להמשיך להכיר את סביבתו על מה שיש בה.

אשמח מאד אם בכנס יפנו תשומת לב לידיעת-אהבת  הסביבה שבה נמצא כל תלמיד וכל תושב זו מולדתם וממנה אפשר להרחיב ולהבין את המולדת במלואה .

אני מצרף את הדפים הרלבנטיים מחוזר המנכ'ל .

שים לב נושאים הרבים , להכוונה לתופעות ,לאמירה הברורה שהמטרה היא התלמיד עתה וכתושב בעתיד. זוהי  אולי תכנית הלימודים היחידה שבה לא מקצוע הוא מטרה אלא התלמיד .גישה נעלה וכנראה לא תפסה מקום בתודעת החינוך .'

לעניין ההטרוגניות הנזכרת כנושא בכנס : באותה סביבה קרובה נמצאים  סוגי אוכלוסיה שונים והכרתה היא יעד משותף לכל תלמידיה ותושביה .

סליחה על נטילת הזמן.

בברכה

אוריה בן ישראל .כפר גיבתון  42   מיקוד 76910  טלפקס 9454505  08

 

אני  תלמיד של דמיאל ( של חנה'לה ) ,של יזהר וכאשר למדתי באוניברסיטה טיילתי עם אבא שלך,וחוץ מזה הייתי מורה ומורה למורים ועוד .

למרות שאני  מדריך  טיולים ברחבי הארץ וגם בחו'ל  אני משתדל מאד כדי שאנשים בכל גיל 'יגלו' את סביבתם .אישית לא מציתי עדיין את  מה שיש בסביבתי  הקרובה לא את נושאיה וגם לא אפשרויות הבילוי  הטיולי   בה.

 

 

ט'ז חשוון תש'ע  3.11.09

מערכת החינוך יודעת שאין די בטיול שנתי אחד שגם בו נמשכים גם לסתם אטרקציות מה גם שספק אם אירוע חד פעמי ללא המשך .

לפי חוזר המנכ'ל ששניים מעמודיו מצ'ב אפשר לראות שהמשרד מציג 20-22  טיולים משלושה סוגים  ארוך-שנתי אחת לשנה ,יומי-חודשי שש פעמים מדי שנה ו 15-20 שעות סיור שהן שיעורים רגילים באורכם המשלבים במהלכם פעילויות בחוץ. זו המסגרת שאמורה להתקיים (אמורה ...).

ראוי לשים לב לשתי מטרות .אחת הכרת סביבת המגורים ואזור המגורים –נופיהם,יושביהם אתריהם, תולדותיהם תופעות מתחלפות ביממה ובעונות .מטרה זו מנומקת כך:,,כדי שכל תלמיד בהווה תושב בעתיד ייטיב להכירה ''.מטרה זו היא ממטרות החינוך הנעלות ביותר .מערכת החינוך ,בידיעה שהתלמיד עתה ובעתיד (''תושב'') ,גם לאחר שנות ביה'ס ,יימצאו בסביבה הקרובה לביתו מפרטת את  המצוי בסביבה הקרובה במטרה  לגלותה כרבת נושאים ,מגוונת ומתגוונת. סביבת המגורים היא נ,כדברי המשורר תבנית נוף מולדתו של אדם, היא הקשר והיחס העמוק ביותר למולדת –לעם ולארץ.

יותר מכך החוזר מציב כמטרה את הבאת התלמיד לכדי יכולת להמשיך לטייל בכוחות עצמו.

אם מערכת החינוך הייתה משיגה את המטרות האלה  היו בוגריה מגיעים לצהל כאשר הם יודעים כיצד למצוא עניין גם בבסיס הכי 'משעמם' וגם  בעלי מיומנויות טיול היודעים להגיע ממקום למקום . לא כך כיום .מעט ואיני מכיר את ידיעת הארץ בצהל כיום מותר להניח כי יש טיולים וסיורים שהם דומים לטיולים המודרכים בבתי הספר.

לפני שנים רבות שלחתי אליך את המכתב המצורף כאן .בתגובה התקשרה קצינה (נועה?) הביעה התלהבות וזהו. קרוב לודאי שהמכתב לא הגיע לידיך .

כל הניירת שאני מעביר מיועדת להציג גישה המחשיבה את הכרת סביבת המגורים (בצהל -הבסיס גם אם הוא זמני לחייל) כתורמת אפשרית לאהבת העם והארץ. הסביבה הקרובה כוללת גם את החברה ההטרוגנית ,תושבים שונים בסביבה משותפת . 

בזמנים ה'הם' ראה הצבא את עצמו גם כמשלים את מעשה החינוך .

סבורני שראוי לשקול ביעדי החינוך לאהבת העם והארץ את הכרת הסביבה הקרובה כחלק ממטרת הכרת העם והארץ,חלק זמין שבו נחייה רוב זמננו.

תעשה עם זה מה ש(אם) תמצא לנכון.

סליחה על נטילת הזמן.

בברכה

אוריה בן ישראל .כפר גיבתון  42   מיקוד 76910  טלפקס 9454505  08

 

 

 

 

 

 

 

 

כניסה לאוניברסיטה במקצועם .חיי התלמיד מעבר למקצועם אינו בין מטרותיהם.לא רבים מבוגרי ביה'ס  ימשיכו במקצועות שלמדו וימצאו בהן  עניין גם בשנים הבאות .

הכרת הסביבה הקרובה כאחת ממטרות הטיול מתכוונת לתלמיד ולתושב שסביבה זו או דומה לה תהיה סביבת החיים שלתלמידים רבים מאד.

שעת הסיור

לסוג טיול זה אמור להתקיים אחת לשבוע והוא, לפיכך מאפשר מגע מתמיד ושוטף עם סביבת בית הספר .

נבהיר:שעות סיור המתבצעות במסגרת מקצועות נלמדים ובשרותן הן בתחומי הוראת אותו מקצוע אנו מתייחסים כאן למטרות הטיול מעבר לשרותו האפשרי להוראת מקצועות למידה ספציפיים.

שעת הסיור ניתנת לביצועו של כל מורה במסגרת הזמן המיועד לשיעורו במערכת השעות ללא הפרעה לשיעורים האחרים.

בסיומה חוזרים התלמידים ומשתלבים במערכת הנמשכת וגם המורה ממשיך לשיעוריו האחרים .

.

שעת הסיור מאפשרת גמישות רבה .פעילות המורה בשעת הסיור עשויה להימשך גם חלק מהשיעור ואפילו להתבצע כחלק

מטרות הטיול בשעות הסיור ובטיול החודשי.

(כפי הרשום בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה  ):

'' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".

"הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

"הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

''פיתוח מיומנויות טיול אישיות כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

בחוזר קודם נכתב:"פעולה זו תימשך במשך כל שנות הלימוד ,וייעשה מאמץ מוגבר בכיתות העליונות''

"משחקים בשדה ומחוץ לבית הספר , בעיקר בימים שבהם דרושה הפגה בלימודים בשל מתח או אירוע חריג"

מקריאה זו מובן שחוזר הטיולים מציג ,בשונה ממטרות נושאים ,לרבות  החוזרים העוסקים בחינוך סביבתי וקיימות, .המשפט ''תלמיד ותושב בהווה ובעתיד מתייחס לתלמיד כתלמיד בבית הספר עתה ולתלמיד כתושב -אדם מבוגר לכל משך חייו .

זוהי מטרת חינוך ,מהנעלות שבמטרות .בעוד שמרבית המקצועות הנלמדים מסתפקים בהבאת תלמיד  הכיתה האחרונה  תנאי  כניסה לאוניברסיטה במקצועם .חיי התלמיד מעבר למקצועם אינו בין מטרותיהם.לא רבים מבוגרי ביה'ס  ימשיכו במקצועות שלמדו וימצאו בהן  עניין גם בשנים הבאות .

הכרת הסביבה הקרובה כאחת ממטרות הטיול מתכוונת לתלמיד ולתושב שסביבה זו או דומה לה תהיה סביבת החיים שלתלמידים רבים מאד.

שעת הסיור

לסוג טיול זה אמור להתקיים אחת לשבוע והוא, לפיכך מאפשר מגע מתמיד ושוטף עם סביבת בית הספר .

נבהיר:שעות סיור המתבצעות במסגרת מקצועות נלמדים ובשרותן הן בתחומי הוראת אותו מקצוע אנו מתייחסים כאן למטרות הטיול מעבר לשרותו האפשרי להוראת מקצועות למידה ספציפיים.

שעת הסיור ניתנת לביצועו של כל מורה במסגרת הזמן המיועד לשיעורו במערכת השעות ללא הפרעה לשיעורים האחרים.

בסיומה חוזרים התלמידים ומשתלבים במערכת הנמשכת וגם המורה ממשיך לשיעוריו האחרים .

.

שעת הסיור מאפשרת גמישות רבה .פעילות המורה בשעת הסיור עשויה להימשך גם חלק מהשיעור ואפילו להתבצע כחלק

הסביבה  הקרובה תמיד

קרובה לבית הספר,

קרובה לקן/סניף של תנועת הנוער ,

קרובה למרכזי התרבות והקהילה ,

קרובה לבית מגורי המשפחה ,

קרובה  למקום העבודה

קרובה למועדוני הותיקים.   

וגם לכל אדם , בכל מצב, בכל גיל 

רצוי לעיין  בחוזר הטיולים של משרד החיוך על הסביבה הקרובה ומטרותיה ,לדעת את  מטרות השטחים הפתוחים ולהכיר גם את מטרות החינוך הסביבתי והחינוך לקיימות המוצבים עתה כנושא במערכת החינוך ..

הצעה-בקשה לקרוא את חוזרי הטיולים של מנכ'ל משרד החינוך.

לקרוא אותם במשרדי ההנהלה הפדגוגית של משרד החינוך (מנכ'ל,, מינהל דגדוגי, מזכירות פדגוגית ,וועדות החינוך של המשרד להגנת הסביבה. החברה להגנת הטבע ,מרכז השל ,  רשות הטבע ,מחלקות להוראת  המדעים ,מתנ'סים , אגפי ההדרכה של תנועות הנוער ,כל בית משפחה –הורים וילדים ואפילו במועדוני הקשישים.,

משרד החינוך והחינוך הסביבתי ,

משרד החינוך הקדים את  העוסקים בחינוך הסביבתי והציג, מתוך השקפתו החינוכית אתת החינוך הסביבתי כמטרה חינוכית.

המשרד ראה בטיול שעיקרו מגע עם הסביבה גם אמצעי להשגת מטרות סביבתיות .

כבר בחוזר הטיולים ה'עתיק' ביותר שבידי, משנת תשל'ח-1972 רשום החינוך הסביבתי כאחת מתכליות (מטרות ) הטיול. כך:"הטיול הוא מסגרת נאותה לחינוך לשמירת הסביבה בתחומים שונים: ניקיון חופים וים, מניעת מפגעי רעש, שמירת רשות הרבים ,טיפוח סביבת הפרט"

בדברי ההקדמה כתב יו'ר המזכירות הפדגוגית – עמנואל יפה ש"אפשר היה לקבוע תכליות אלה לכל פעולת בית הספר ולא לטיול לבדו---  התכליות האלה אינן מיוחדות לטיול וסב בשעה הטיול הוא 'מכשיר'  רב כוח להשגתן- רצוי לכל מחנך ולכל צוות של מחנכים לבדוק היטב ולתכנן במפורט ,כיצד להשיג כל תכלית ותכלית בכל לימוד ובכל פעולה אחרת בביה'ס ,בכל שיעור, בכל הפסקה, ,בכל כיתה ובכל מסגרת אחרת;    ולאחר מכן לראות גם כיצד טיול לסוגיו ,שאותן התכליות הן גם תכליותיו ,בתוך הלימודים ושאר הפעילויות ,באופן שיהיה חלק מהותי ומשמעותי מהם ולא יהיה פעילות נפרדת, יוצאת דופן''

והוא מוסיף גם ''טובה יהיה ,אם כל כיתה גם תבחר לעצמה פינות קבע ,כגון ''הואדי שלנו'' או'' החורשה שלנו''וכיו'ב ,שתבקר בהן בסדירות ותטפח אותן ואת ניקיונן ,עוד נוסיף לזה את השמירה על אתרים מיוחדים –תלים של עתיקות ,מבנים היסטוריים וכיו'ב –ואת טיפוחם כמשימה של כל כיתה ,לפע גיל תלמידיה ולפי כוחם''.

כך ב1972. המנכ'לים הבאים ויו'רי המזכירות הפדגוגית הבאים בחוזרי התשמ'ג והתשמ'ט  חזרו על הכתוב .בהתשנ'ב-1992 הוסיף יו'ר המזכירות הפדגוגית אז-דר' אליעזר מרכוס כך: ''יפה ומעניינת היא ארצנו ,ננצל כל הזדמנות כדי שתלמידינו יכירוה ויאהבוה''

בחוזר התשנ'ז-1997 הוסיף יו'ר המזכירות הפדגוגית אז-פרו' עוזר שילד :"אנו מעודדים את הסיור הלימודי הקצר ,את הכרת הסביבה הקרובה על-ידי חזרה אליה בעונות שונות ואת המעקב אחרי הקורה בה ----ההתקשרות לפינת נוף קרובה , טיפוחה ושמירתה –היא  משימה חשובה לכל כיתה''

בכל החוזרים מוצגים לאחר ההקדמה שלשה סוגי טיול ולהם מטרות מפורטות . בחוזר התשס'ה ,למרות שינויים שהוכנסו בו, נשמרו סוגי הטיול והמטרות המפורטות בהן כמעט ללא שינוי למרות הצמצום בשעות הסיור ו'הזזת' אחת ממטרותיו לטיול היומי.

אנו נתייחס למטרות הטיול כפי שהן רשומות בחוזרי הטיול כאשר לנגד עינינו הרשום בחוזר הטיולים האחרון .

הסביבה הקרובה כמטרה ראשית בחוזר הטיולים של משרד החינוך

הבהרה :מטרות הטיול כוללות גם חינוך סביבתי אך אין בהן מניעה מפעילויות גופי חינוך סביבתי.

עם זאת ברי שחלק מפעולות החינוך הסביבתי נערכות בסביבה במסגרת הזמן שמשרד החינוך מקצה לטיולים ,זמן זה מיועד גם להשגת מטרות הטיול .ראוי להבהיר שאין אף גוף חינוך סביבתי שמטרותיו כוללות או מחליפות את מטרות הטיול .היות וגופי חינוך סביבתי עשויים לטעון (אפילו להאמין ) שמטרותיהן כוללות או, אפילו. עדיפות על מטרות הטיול עלול להפחית את הפעילות המיועדות להשגת מטרות הטיולים. בשורות הבאות נבחן את מטרות הטיול ,אולי אפשר ל'וותר' עליהן ,,,,אך מה אם ערכן רב?  

הבה נקרא בחוזר הטיולים של משרד החינוך.

החוזר מציג שלשה סוגי פעילות על פי משכם:שעת הסיור ,יום הסיור והטיול השנתי.

שעת הסיור היא שיעור רגיל באורכו משולב במערכת השעות ומשלב במהלכו גם פעילויות למידה מחוץ לכיתה.שעת הסיור אמורה להתקיים אחת .15-20 פעמים בשנה .

יום הסיור –הטיול החודשי  הוא יום של פעילות בחוץ הנמשך יום לימודים שלם ,אחת לחודש.שבו עוסקים גם בפעילויות מורחבות מבין הפעילויות של שעות הסיור .

הטיול הארוך השנתי –יום שלם או ימים אחדים לאזור מרוחק .

אנו נתמקד במטרות שעת הסיור שהטיול החודשי מרחיבן .מאוחר יותר נתייחס לטיול השנתי הכולל גם יציאה לבתי ספר שדה .

שעת הסיור כפעילות 'לימודיות' המשלבת פעילות חוץ נהוגה גם בתנועות הנוער ,בפעולות הנערכות בסניף/ קן/שבט/מעוז ובקרבתו אחת או שתיים מדי שבוע .פעילות  החוץ בסביבה הקרובה אינה מוגבלת בזמן לפעמים דקות לפעמים שעות וככזו היא דומה לפעילות הורה וילד שגם כדרך אגב מתבוננים ,חוקרים , מסתקרנים לסביבה שבה הם נמצאים כאשר הם יוצאים לטיול  מכוון וגם כאשר מטרתם  שונה אך בדרכם הם שמים לב למצוי בדרכם וגם כאשר הם בהמתנה וצריכים ל'העביר זמן' .

הפעילויות המוצעות כאן למדריכים ולמורים עשויות , חלקן לפחות, לשמש גם הורים וילדים ואפילו מבוגרים סקרנים .

סקרנות היא המפתח .

מטרות שעת הסיור נושאי שעת הסיור ומטרותיה

שעת הסיור

מטרות הטיול בשעות הסיור ובטיול החודשי.

(כפי הרשום בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה  ):

'' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".

"הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

"הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

''פיתוח מיומנויות טיול אישיות כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

בחוזר קודם נכתב:"פעולה זו תימשך במשך כל שנות הלימוד ,וייעשה מאמץ מוגבר בכיתות העליונות''

"משחקים בשדה ומחוץ לבית הספר , בעיקר בימים שבהם דרושה הפגה בלימודים בשל מתח או אירוע חריג"

מקריאה זו מובן שחוזר הטיולים מציג ,בשונה ממטרות נושאים ,לרבות  החוזרים העוסקים בחינוך סביבתי וקיימות, .המשפט ''תלמיד ותושב בהווה ובעתיד מתייחס לתלמיד כתלמיד בבית הספר עתה ולתלמיד כתושב -אדם מבוגר לכל משך חייו .

זוהי מטרת חינוך ,מהנעלות שבמטרות .בעוד שמרבית המקצועות הנלמדים מסתפקים בהבאת תלמיד  הכיתה האחרונה  תנאי  כניסה לאוניברסיטה במקצועם .חיי התלמיד מעבר למקצועם אינו בין מטרותיהם.לא רבים מבוגרי ביה'ס  ימשיכו במקצועות שלמדו וימצאו בהן  עניין גם בשנים הבאות .

הכרת הסביבה הקרובה כאחת ממטרות הטיול מתכוונת לתלמיד ולתושב שסביבה זו או דומה לה תהיה סביבת החיים שלתלמידים רבים מאד.

שעת הסיור

לסוג טיול זה אמור להתקיים אחת לשבוע והוא, לפיכך מאפשר מגע מתמיד ושוטף עם סביבת בית הספר .

נבהיר:שעות סיור המתבצעות במסגרת מקצועות נלמדים ובשרותן הן בתחומי הוראת אותו מקצוע אנו מתייחסים כאן למטרות הטיול מעבר לשרותו האפשרי להוראת מקצועות למידה ספציפיים.

שעת הסיור ניתנת לביצועו של כל מורה במסגרת הזמן המיועד לשיעורו במערכת השעות ללא הפרעה לשיעורים האחרים.

בסיומה חוזרים התלמידים ומשתלבים במערכת הנמשכת וגם המורה ממשיך לשיעוריו האחרים .

.

שעת הסיור מאפשרת גמישות רבה .פעילות המורה בשעת הסיור עשויה להימשך גם חלק מהשיעור ואפילו להתבצע כחלק משיעור אחר .כמו למשל  הצצה קצרה לתופעת טבע  בחצר בית הספר .

שעת הסיור עשויה (ורצוי כך) לשאת אופי פחותת פורמאלי .אין זה מקרה שבחוזר היא מוצעת גם כ'משחקים'  כאשר דרושה הפגה במהלך הלימודים השגרתיים.'משחק' הוא כינוי לפעילות שהתלמידים שמחים ביצועה.

שעת הסיור נתפסת בדרך כלל בעיני התלמידים ,כמו שאר הטיולים ,כפעולה ייחודית ,שונה במקצת .לפיכך אפשר לבצע בה 'דברים בלתי מחייבים' .מורה יכול במהלכה לנסות שיטת הוראה שונה –כחקר, חידות, משימות , הדרכה על ידי תלמידים וכ' ללא יצירת ציפייה שאלו יהיו שיטות הוראה גם בשיעורים הבאים.

שעות הסיור מוגבלות בזמן ובשל כך מרבית פעולותיהן יתקיימו בקרבת הכיתה- בחצר בית הספר ובקרבתו.חצר סביבה קרובה זו היא גם מקום לימוד וגם (לפי מטרות הטיול) יעד ללימוד.

אפשר לראות בהגבלת מרחב זו

 

 

הכרת הסביבה והחינוך הסביבתי במסגרת טיולי מערכת החינוך

א עיון בחוברת    

ב. שמירת סביבה למען הסביבה וגם למען האדם.

 

 

 

ה'שימוש' בסביבה בגישת 'הלמידה מחוץ לכיתה' כמטרת טיול .

א.      עיון בחוברת    

ב.        

 

 

זמן שעת הסיור היא כזמני פעולה שבועית בתנועה ,פגישת חוג העשרה (טבע,סיור, קרב, סטוד..וזמן הורה- ילד .

מרבית תכני שעת הסיור מתאימים לתכני התנועות, החוגים וגם הורים יעדיפום   

השטחים הפתוחים פתוחים גם למען התושבים וגם למען בתי הספר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תההיההסביבתתחייהםכרתהסביבה הקרובהגההנחה היא

אגב, כיצד ישפיע החינוך הסביבתי של כל אחת מתכניות החינוך הסביבתי (מרכז השל ,הגנת הטבע, משרדי הממשלה, רשות הגנים וכ') על חייו כמבוגר ?מהן הפעולות המצופות מאזרחים 'בוגרי' התכניות הנ'ל בנושאים סביבתיים ?

חוזר המנכ'ל לטיולים מציב כמטרה את התלמיד גם לאחר שנות בית הספר כתושב שבכל מה שיעסוק יימצא תדיר בסביבת מגוריו היא הסביבה שהחוזר מפרט את המצוי בה ( סביבה מגוונת - נופים, יושבים ,אתרים ,משתנה ומתגוונת במהלך היממה והעונות ) .

בנושא החינוך הסביבתי ההנחה היא שהכרת הסביבה עשויה להשיג גם את מטרות החינוך הסביבתי .

בנוסף לערכה של הסביבה הקרובה ככתוב בחוזר המנכ'ל יש ערך להכרת הסביבה שממנה באים התלמידים לבית הספר להכרת התלמידים . בסביבה זו משפחתם, בה הם מצויים מרבית זמנם ,בה משחקיהם, בה מוסדות התרבות והפנאי שלהם ומרחבי שיטוטם.

בסביבה הקרובה  מתרחשות פעילויות אנושיות שוטפות המאפשרות הכרות והתנסות בנושאי חינוך ערכי-דמוקרטי- אזרחי ופעילויות סביבתיות המאפשרות הבנה, מעורבות והתנסות בפועל בנושאים סביבתיים.

בחוזר מנכ'ל קרוב יומלץ לכל מוסד חינוכי לרכז מידע זמין למען כל אנשי צוות בית הספר.

הרקע להצעה:הצלחת תכנית ''שורשים'' שבה הומלץ לתלמידים לרכז מידע על תולדות משפחתם .פעולה זו הביאה גם ידע מעניין,גם קרבה רבה יותר לבני המשפחה ובמקרים רבים גם 'גאות משפחה'.

רשימת ראשי פרקים לאתר בית הספר וסביבתו.

שם היישוב –סיבת השם ,משמעות השם ,שמות בעבר,סיבות אז.

רקע פיזי –פני השטח,מסלע,קרקעות, גבהים והשפעתם.

צומח –נפוץ ,בולט,אופייני ,מיוחד,כולל צמחי בר,תרבות ,נוי וצמחי מקרא.

חי- נפוץ, בולט, אופייני, מיוחד,כולל בעלי חיים בר,בתרבות –תועלת ומחמד.

רקע היסטורי-מידע כללי על תולדות האזור ,מידע על תולדות יישוב המגורים מהקמתו, הכרת פרקים נבחרים מתולדות עמנו באזור ,הכרת אתרים ארכיאולוגים ואתרי התיישבות בולטים , חשובים ,מעניינים.

רקע חברתי-כלכלי –מקומות בואם של התושבים ,רקע סוציו-אקונומי, השכלה , מרכזי תברה ותרבות.

מקורות פרנסה,בתי חרושת ,מפעלים,קשרים עם הסביבה ;מקורות מים ,חשמל ,ניקוז, ביוב, תחבורה .

התגוונות והשתנות –יממתית ועונתית  בטבע, בחקלאות , מועדים וחיי יום-יום.

יצירות ספרות- העוסקות ביישוב ובסביבתו או מתאימות לו ,סיפורת ודירה של כותבים בני היישוב. סיפורת ושירה מתאימים ליישוב-תולדותיו ,תושביו ונופיו.

אמנות-היישוב באמנות,אמנים מקומיים, ארכיטקטורה.

תרומה והשפעה. –פעולת היישוב ותושבים בו לאזורים אחרים ולמדינה  ,אישים  מהיישוב בולטים ברמה ארצית בהיסטוריה ,בפוליטיקה, בצבא ,במדע ,באמנות וכ'

שונות-הווי, פולקלור בעבר ובהווה.

מידע על בית הספר-תולדותיו,אירועיו,מורים ידועים,וכ'.

 

השטחים הפתוחים והסביבה הקרובה

ציטוט מהגדרת השטחים הפתוחים: " שטח שאינו בנוי ---שטחים טבעיים (כמו שמורות טבע), טבעיים למחצה(כמו יערות נטועים ושטחי מרעה ) ומלאכותיים (כמו שטחים חקלאיים)גם במתחם העירוני אפשר למצוא את שלושת הסוגים הללו בצורת שטחי בור,יערות וחורשים וגנים ציבוריים---'' יעוד:"בהיותם ממוקמים בשולי היישוב ומשוחררים מפיתוח בהווה,עשירים שטחי הנוף הפתוח בערכי טבע ונוף ,והם מהווים עתודה חשובה לשיפור איכות חיינו '' וגם:'' שטחים פתוחים חשובים לאדם מבחינות רבות :אקולוגית,,איכותית (איכות סביבה) ,כלכלית ,חברתית ואסתטית -נופית –שטחים פתוחים משמשים גם מרחב לפיתוח אתרי נופש ותיירות ומקומות למפגשים חברתיים :שטחים פתוחים תורמים כמובן לחזות וליופי של המקום.עובדה זו משפיעה באופן פסיכולוגי על ההנאה של האדם והתנהגותו.''

השטחים הפתוחים הקרובים לבתי הספר ולמקומות המגורים הם, למעשה, הסביבה הקרובה לתושבים ולתלמידים .

לשטחים הפתוחים הפתחים יעד כפול:שמירת טבע ותוספת מרחב לפעילות נופשית –תרבותית- חברתית ואישית .בקרבת  מקומות המגורים.  הראשון עניינו טבע (שמירת הסביבה השני עניינו הציבור –התושבים (הכרת הסביבה) היעדים אינם ,בהכרח, קשורים ותלויים זה בזה אך ערכי טבע עשויים להוסיף עניין למרחב וציבור שיש לו יחס חיובי למרחב עשוי לשמש עורף תומך משפיע על מקבלי ה בנושאים סביבתיים.

היות ובדרך כלל מאפיל המאמץ לשמירת הטבע על הפעילות החינוכית ראוי להזכיר כאן את דברי ס.יזהר במליאת הכנסת בדיון על חוקי שמירת הטבע 'הרי שאנו עוסקים קודם כל בשאלת חינוך ,לא חינוך כסיסמא-אלא חינוך כהוויית חיים ,לא כדרשה נאה –אלא כאורח יום-יום. לא קריאה נוסח:'חוסו על הפרח המסכן' אלא חיו ביפה.לא 'חבל על ציפור מסכנה זו',אלא הצילו חייכם מאפרוריות שוממה.''

 

הנכתב עד כאן מתייחס לכלל הפעילות בש'פ .

השורות הבאות מתכוונות לפעילים בש'פ בסביבת רחובות.

סברתי שראוי שנתנסה יחד ב'טיול'  אחד .בחרתי להביא שורות אחדות  מ'סיפור שלא התחיל' שב'סיפורי מישור' של ס. יזהר .זהו תיאור של הליכת שניים מרחובות לגבעות מע'ר .

 

הפעילות הסביבתית הקיימת בכל החברות המבצעות(מרכז השל, הגנת הטבע, המשרד לאיכות הסביבה) והעוסקים חינוך סביבתי במשרד החינוך עוסקים בעקרונות (בעיקר ב''קיימות''

 

 

 

 

 

דוגמה לפעילות –סיורים חודשיים -שעשויה לעורר תשומת לב לשינויים החלים בסביבה (במקרה זה סביבה עירונית) במהלך העונות.

בהצעה מוצעת כחלק מהכרת הסביבה גם היכרות עם יצירות ספרותיות ועיון בנושאי יהדות שהסביבה רקע להם.  

גן רינה –הבחנה בשינוים  עונתיים בגן ציבורי בעיר

גן רינה הוא גן ציבורי לצמחי המקרא והמושבה ובו מקבצים כמו מקבץ צמחי ריח משולט גם בכתב בריל  לכבדי ראייה ,מקבץ צמחי מקרא , צמחי מים וכ'. בגן גם מתקנים כריחיים, בית בד ,שעון שמש ועוד.

הציבור מגיע לגן זה כמו לגנים אחרים ,מתרשם ממראהו בעת הביקור ויוצא בהרגשה שהגן כבר מוכר.

יש החוזרים עם אורחים ,יש הנהנים לטייל בגן או לשבת בפינה נאה .הגן ,כמו גנים רבים אחרים נתפס כסטטי .

כדי להביא אנשים להבחנה בשינויים עונתיים (כמוצע בחוזר הטולים) וכדי להוסיף עניין בגן הוצעה תכנית לביקורי תחילת חודש .כל ביקור.יתקיים ביום שישי הקרוב לאותו ראש חודש .

בכותרת סיור- דיבור- סיפור   הכוונה להזמין מבקרים אחת לחודש עברי,

תחילת כל ביקור בסיור המפנה תשומת לב למצב הגן באותו חודש וכך ללוות את הגן (אותו גן) בשינוייו העונתיים בגן ובעיר.הסיור יודרך ע'י חזי חברים יוכלו להוסיף .

אחר כך,בפינת ישיבה נוחה ככל האפשר יתקיים דיבור  -מה שמכונה בציבור הדתי 'דבר תורה' –הדיבור יעסוק בנושאי מורשת הנוגעים בטבע ובנושאי מורשת הנוגעים למנהגים ולחיי כפר מקראי- תנאי.

לבסוף באותה פינת ישיבה או במסלול טיול מקומי סמוך לגן סיפור –בכל פעם אחד הסיפורים שנכתבו ברחובות או על רחובות .מבחר מסיפורי משה סמילנסקי (אביה של רינה שעל שמה הגן) ,יזהר (בן דוד של רינה ,שמעוני (מהאידיליות על רחובות) ,תמוז (מ'חולות הזהב') ועוד.סיפורים המספרים על אירועים שאירעו בקרבת מקום יסופרו במקום האירוע.

הדיבור עשוי להתאים גם למקומות נוספים ולכן מובאים כאן נושאי כל חודש.

בתשרי- סיום עונת חקלאות קיצית ( רק לאחר היורה יצאו לחרוש ולזרוע )-חג האסיף .סוכות .ארבעה מינים .אזכרת  גשמים .

בחשוון –האם גשם שירד בתשרי הוא היורה-מחלוקת חכמים  .הגשם ובורות מים - מקראיים ומדרשים. ומה עושים בעת בצורת?

בכסלו –הזית והשמן במקורות ,המנורה כדגם צמחי- צמחי מנורה.

בטבת – חורף ,גשם , שלכת .תיאורי גשם ושיטפונות במקורות .

בשבט-האם חג נטיעות?מהות החג .''פרות חמישה עשר'' .פורחי שבט במקורות רותם, שקד.  

באדר –עיבור שנים, צמחים מתחפשים ,סבב עצים המסרבים שהמן ייתלה עליהם לתליית המן (כולם בגן).

בניסן – ברכות לאילנות, קציר שעורים וטכס העומר.,ספירת העומר .צמחי שולחן הפסח. צמחי שיר השירים.

באייר -  שרב,קציר.גידולי שלחין –תיאור והלכות..צמחי מנורה (תוספת לחדש כסלו)  

בסיוון- קציר וגורן. סימון פרי ביכורים .תיאור הולכת הביכורים והעלאתם בירושלים.

בתמוז-שיא הפעילות החקלאית –עונת הגורן .פרות קיץ

באב—תשעה באב ,טרם החורבן עובר רבן יוחנן בן זכאי ליבנה .תלמידו יהושע מתיישב בפקיעין (כיום שכונה ברחובות) מדרשים על רבי יהושע. טו באב –כרמים.מחולות .גתות ויין.

באלול- סליחות .סיכום הפעילות החקלאית והכנות לשנה חדשה .

הצעה לפרסום:

קבלת החודש בגן רינה

גן רינה ו'חוג ישראלה' של החברה להגנת הטבע יחד עם (כאן יבוא אם יהיה מי שיתן כתף ,למשל העירייה) מזמינים את הציבור לפגישת קבלת חודש.

ביום ו' הקרוב לכל ראש  חודש עברי ניפגש בגן רינה לסיור ,דיבור וסיפור .

בסיור נשים לב לתופעות עונתיות בגן ,בדיבור נעסוק בנושאי יהדות הנוגעים במנהגי החודש ובסיפור נקרא ביצירות של סופרים שכתבו ברחובות ועל רחובות.

כל פגישה תימשך כשעה -שעה וחצי.


 

 

 

 

טיולים עם ספרים מקומיים-

דוגמא לקרוב תושבים לסופרים.ספרים וסיפורים  מקומיים .

יישובים רבים ,נופי סביבתם ותושביהם נזכרים בסיפורת ובשירה .הכרת יצירות הנוגעות בסביבה הקרובה עשויה לחדד, בזכות נקודות המבט  הרגישות של הכותבים ,גם את נקודות המבט של הקוראים.

היות ורחובות ,בהיותה מושבה , מתוארת בכתבי סופרים מקומיים –משה סמילנסקי וס.יזהר וגם ביצירותיהם של דוד שמעוני ,בנימין תמוז, משה שמיר .פעילותם שלבני רחובות במלחמת העצמאות נזכרת אצל אבא קובנר (ב'פנים אל פנים')                           היות וברחובות היה היישוב התנאי פקיעין,מקום ישיבתו של רבי יהושע בן חנניה מצטרפים סיפורים מהתורה שבעל פה (מדרשים) למקורות הספרותיים הנוגעים לרחובות .

כדי לקרב את היצירות הספרותיות לתושבים יזמה הספרייה העירונית סדרת סיפורים עם ספרים.

אנו מביאים את ההזמנה לסיורים .

 

הסביבה הקרובה מסף הכניסה לבית

אנו מעתיקים כאן תכנית שמתבצעת באחד מבתי הספר .

הרעיון הבסיסי הוא שאפשר לעורר אצל תלמידים עניין בסביבתם להציע מטרות ברות ביצוע במסגרת ההפסקות ,בדרכים המוליכות לבית הספר ובבית המגורים .

המטלות מוצעות על גבי לוח המודעות שבפרוזדור כהצעות אישיות ללא מסגרת מאורגנת-מודרכת .גם תלמיד בודד יוכל להיענות לאתגר.

רצוי, כמובן , שתהיה אפשרויות חיזוק ע'י פרסום שמות המבצעים וע'י מתן פינת תצוגה לממצאים ,להודעות כתובות ,לדיווח בכתב של המבצעים ועוד.

פעילות זו אפשרית גם בתנועות נוער,מתנ'סים ואולי ,חלקם,גם במשפחה.

מהפרוזדור לפעילות בסביבה הקרובה

הנחת יסוד :הסביבה הקרובה לבית הספר היא גם סביבה לימודית (ההצעה נכתבה לבית ספר),סביבה מגוונת ועשירה.

פרוזדור או אולם  -מבואה הוא מקום שהתלמידים ,המורים והמבקרים חולפים דרכו בדרכם לכיתות,לחדר המורים ,לחצר הפנימית וליציאה .

פרוזדור יכול לשמש כמקום פרסום והכוונה .במקרה שלנו אנו רואים את הפרוזדור כמקום שניתן לעורר בחולפים בו סקרנות לנעשה בחוץ ,בחצרות בית הספר ,בסביבה הקרובה לבית הספר ואפילו ביישוב, בדרכים שבהן עוברים תלמידים בדרכם לבית הספר וממנו.

בפרוזדור אפשר להציג מידע בנושאי א'י וסביבה גם אם אינו מכוון לפעילות בחוץ  אך עיקר כוונתנו ה

אפשר להשתמש בפרוזדור כדי להציע פעילויות של תלמידים בחוץ.

מגבלות:

1-     הפעילויות צריכות להיות קצרות, בדרך כלל באורך הפסקה.

2-     רצוי שכתוצאת הפעילות יהיו 'דברים' ממשיים שניתן לאשרם ולתת חיזוקים למבצעיהם.עדיפים 'דברים' הניתנים לתצוגה (לזמן קצר שעה עד שבוע).

3-     הפעילויות מוגבלות לתחומי החצר המגודרת (סיבות ביטחון,בטיחות, מרחק)

4-     רצוי שהמורים יכירו את החצר ואפשרויותיה-כמו צמחי הנוי הרב שנתיים, מה רואים בתצפית מהחצר למקומות קרובים ורחוקים.  

רצוי מאד שבחצר ובסביבתה יהיו 'תוספות' מועילות לפעילות כמו:

א-     משטח חול או עפר בקרבת החצר אך מעבר לה שיאפשרו הבחנה בעקבות בעלי חיים ועוברי אורח.

ב-      כלי מים בקרבת הגדר או מעבר לה בגובה של כשני מטר ,מעבר להשגת כלבים וחתולים.כלי זה שימולא במים (מתוך החצר) עשוי למשוך ציפורים  ולאפשר צפייה נוחה בהן.

ג-       כלי מים על הקרקע בקרבת הגדר או מעבר לה יאפשר צפייה בבעלי חיים באים לשתות.עופות וחרקים ייהנו משני הכלים.

ד-      עמוד גבוה זקוף (תורן הדגל) בשטח מואר  ישמש לתרגילי צל.  

ה-     מקומות מסומנים שזוהתה  בהם פעילות קבועה של בעלי חיים כחרדון או לטאה ישמשו לצפייה .

ו-       ממטיר שיפעל בסוף הקיץ זמן קצר אחת לכמה ימים כדי לעורר את צמחי החורף להקדים לנבוט ולהתפתח.

ז-       בפינת חצר מרוחקת,במקום שאינו מפריע  אפשר להניח  ערימת אבנים כדי שתשמש כבית גידול לבעלי מחיים מתחת לאבן .

 

 

 

הסביבה הקרובה –פעילויות פ.ס.ק

איך סטו, בנימוקים למדניים ,מהשגת מטרות הטיולים של  מערכת החינוך .

א.חוזר הטיולים מציג מטרות חינוכיות הנוגעות בתלמיד גם בבגרותו .

ב.הסטיות הלמדניות.

·        שינוי בלימודי מולדת (שילוב גיאוגרפיה וטבע) –הכפפתם ללימודי גיאוגרפיה ומדעים.  מסלול השינוי מטבע- ללימודי הטבע -ללימודי הטבע והמדעים-ללימוד מדעים .

·        שינויים במטרות הטיול 1. מפעילות בחוץ בהתחלה רהטיול למידה מחוץ לכיתה ברצף כיתה-חוץ- כיתה –הלמידה מחוץ לכיתה רק במסגרת מקצועות שבתכנית הלימודים.

2.   מהקרוב לרחוק .התרחקות ללא שיבה מהסביבה הקרובה.

3.חינוך סביבתי (קיימות וכ') יצירת אחריות לסביבה ללא פעולות להכרתה.

 

אחדות ממטרות הטיול המשמעותיות ביותר נרשמו בחוזרי הטיולים של מנכ'ל משרד החינוך במהלך השנים עד שנת  תשס'( בה הוכנסו ללא הסבר שינויים )

והן:  אחת -הכרת הסביבה הקרובה נופיה, תושביה,תולדותיה והשינויים החלים בה במהלך היממה והעוינות .החוזר מציג מטרה זו גם למען התלמידים הלומדים בבית הספר  וגם למען תלמידים בוגרי בתי הספר ב מצומצמת תי הספר שגם הם ,כמו התלמידים ובני משפחותיהם יימצאו רוב זמנם בסביבת מגורים הקרובה. יהמבוגרים לאחר גיל בתי הספר גםךמעשה .

שנייה –

שלישית-

 

 

תופעות חודשיות

תשרי -  אוקטובר

חשוון –נובמבר

כסלו- דצמבר

טבת-ינואר

שבט-פברואר  

אדר –מרץ

ניסן – אפריל

אייר-מאי

סיוון  –יוני

תמוז-יולי

אב–אוגוסט  תצב חבצלת פורחים .חצב מתארך .חרוב פורח,

אלול-ספטמבר

 

 

 

 

 

 

ססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס                     

זריקת דברים ,ככה , אולי ס ת א א א ם

*ליהנות מציפורים גם בלי להיות  אורניטולוג (צפר)

*ליהנות מפרחים גם אם אינך בוטנאי.

*גם מי שאינו גיאולוג יכול להבחין ב"אבנים" שונות.

*לא תמיד פעילות בסביבה הקרובה היא פעילות להכרתה.

*השטחים הפנויים הם חלק מהסביבה הקרובה.

*השטחים הפתוחים מתאימים למטרות משרד החינוך בטיול.

*הסביבה הקרובה מקום פעילות למורים ותלמידיהם, למדריכים וחניכיהם,לרכזי חוגים ומשתתפיהם ,למתנ'ס וקהילתו.

*כל אחד יכול ל'גלות' משהו בסביבה הקרובה לו.

*לכל אחד מבט משלו על הסביבה הקרובה,הבנה משלו, רגישות משלו.

*בסביבה הקרובה אפשר לראות חיות בר, חיות מחמד וחיות תועלת .

*בסביבה הקרובה ובשטחים הפתוחים יש שטחי חקלאות :גד'ש,

פרדס,מטע,כרם,משתלה,דיר,לול,אורווה,משתלה,גנים,שדרות ועוד-בכל מקום כזה אפשר למצוא עניין.

*הסביבה הקרובה מחייבת/מאפשרת התייחסות ערכית (מיגוון

אוכלוסיות,מיגוון תעסוקות,יחס ל'אחרים' ) וגם פעילות 

חברתית משפיעה..     

*בסביבה הקרובה מתרחשות פעולות סביבתיות המחייבת/ מאפשרת

התייחסות סביבתית/פעילות סביבתית משפיעה .

*גם בישיבה על ספסל ברחוב אפשר למצוא עניין .

בסביבה הקרובה אפשר לקרב בעלי חיים בעזרת מים/ מזון/קערת טבילה/מי סוכר לצופית ומקומות קינון בעלי חיים .

*התנסות חיובית בהתבוננות בסביבה קרובה מאפשרת חידוד מבט גם

במקומות אחרים.(כמו נסיעה בכביש לבאר שבע.

*אפשר למצוא עניין בסביבה הקרובה בכל מצב, בכל גיל .

*גם הסביבה העירונית הקרובה משתנה במהלך היממה והעונות.

*גם בסביבה עירונית יש הרבה 'טבע' –בעלי חיים וצמחים .

*בסביבה הקרובה אפשר להיערך קראת הכרת הרחוק-התנסות בתצפיות

בחברה  ובטבע .

*בסביבה הקרובה נציגים מהסביבות הרחוקות –רותם המדבר בתל אביב.

*הסביבה הקרובה 'מדברת':קולות בעלי חיים, קולות פעילות אנושית 

(איסוף אשפת בבקר ,רוכלים, קולות שמחת חתונה וכ')

*בסביבה הקרובה יש  צמחי מעזבות שאפשר לאכלן ולבשלן.

*בסביבה הקרובה 'מאכלי רחוב' –פרות חוצי גדר שולחים פרותיהם

לעוברים ברחוב ,עצי מטע נטושים ,עצי בר(שקמה ,שיזף ),פאות שדה

ועוללות כרמים ,מטעים ופרדסים לאחר קטיף ובציר.

*בסביבה הקרובה כל אחד יכול להשפיע/לגרום שינויים 'קטנים'

(ממטרה שתמשוך ציפורים לרחוץ,מנורת לילה  שתמשוך חרקים

ושממיות, המטרה לפני גשם שתצמיח עשבי חורף מוקדמים וכ')

*בסביבה הקרובה מתרחשות במועדים שונים פעילויות דתיות כמו

בניית סוכות, ביעור חמץ, קדוש לבנה ).

*בסביבה הקרובה אפשר לטייל עם יצירות ספרות שנכתבו עליה או

מתאימות גם לה וגם עם יצירות פולקלור מקומי.

*הסביבה הקרובה היא היא תבנית נוף מולדתו של השוכן בה.

*בסביבה הקרובה יש בתי גידול (ביוטופים) קטנים –חוף ים, חולות,

תחת לאבנים וכמובן כל בית מגורים.

הסביבה הקרובה היא גם מקום להבנת הרחוק –פעילויות משחקיות

בארכיאולוגיה , גיאולוגיה, אירועים היסטוריים מקומיים מקושרים

לאירועים ארציים .

*בסביבה הקרובה אפשר לפתח מיומנויות טיול ולהגיע ליכולת טיול

אישית הכוללת גם טיול בסביבה הקרובה.

*גם בסביבה הקרובה אפשר להבחין בזריחה, שקיעה ,שינויי אור יום

וכוכבי ערב .

*בסביבה הקרובה אפשר להבחין בשינויים-יממתיים (מתרחשים במהלך

היממה),שינויים עונתיים ושינויים רב שנתיים.

*גם חצר בית הספר היא הסביבה הקרובה לו.

*בית הספר עצמו הוא חלק מהסביבה הקרובה .

*השטחים הפתוחים מתחילים מסף בית הספר.

*הסביבה הקרובה נראית גם מחלון הכיתה/ בית המגורים /המכונית.

*בסביבה הקרובה (כמעט) כל יום חג –חגי משפחות, חגי

*הסביבה הקרובה מזמנת גם ללא דתיים מבט למנהגי יהודים  שיש בהם

ביטוי חיצוני (סוכות,נרות חנוכה , קידוש לבנה, הקפות ,ביעור חמץ וכ')

*אתרי הסביבה הקרובה מעורבים בתולדות הארץ (מבנים היסטוריים,

בתי קברות צבאיים,שמות רחובות וכ') 

*הסביבה הקרובה כוללת גם ירח (ביום ובלילה) ,כוכבי ערב (בעיקר

כוכבי לכת גדולים הנראים גם ביישוב מואר).

*כולנו תמיד בסביבה הקרובה אפשר לשים לב אליה גם בדרך אל ..

ומ...בית הספר/העבודה /מרכזי הקניות /מועדוני ההתרבות.

*הסביבה הקרובה עומדת לרשות כל אחד גם למתקשה ללכת גם ליושב

בכסא גלגלים.

*גם לחולים במיטת חוליים נראית מחלונם הסביבה הקרובה ונשמעים

קולותיה-קול ציפור, קול גשם וסערה, קולות היישוב.

*הסביבה הקרובה מקום לימוד במסגרת מקצועות נלמדים בביה'ס.

לימוד פעיל, חקר, תצפית וכ'

*הסביבה הקרובה כספרייה הפרטית ,זמינה יותר מהספרייה הלאומית

הרחוקה..

*גם התלמידים נמצאים רוב זמנם בסביבה הקרובה- בדרך לביה'ס

בדרך למגרש הספורט, לקן תנועת לאולם הספורט ובכלל.

*הסביבה הקרובה היא מקום למשחקי מרחב ,מקום להתבודדות, מקום

לחקר מתוך סקרנות.

*בסביבה הקרובה אפשר כמעט תמיד למצוא משהו לטעום (פרי שיצא מהגדר לרחוב.צמח בר אכיל ) להריח (פרחי גדר חיה, פרדס בעונה, גויאבות בעונה .צמחי ריח בגינה- מרווה, אזוב, לימונית וכ') ללטף ( חתלתול, כלבלב ,ראש ילד ) לשמוע (ציוץ ציפורים,רעש מכוניות, נביחת כלב, צופר משטרה וכ')

*בסביבה הקרובה ובכל סביבה לא נמצא שני עלים זהים,שני עצים דומים .שני בתים דומים ואפילו לא שתי  מכוניות זהות)

*גם בסביבה  קרובה 'רגילה' אפשר למצוא דברים עתיקים ,סלעים שבאו או הובאו מרחוק ולפחות 10 מיני צבעים שונים.

*בסביבה ה קרובה יש מתקנים מיועדים למצבים עתידיים כמו גשם רב, שריפה, גנבוה ,איתור כתובת ועוד.

*גם בסביבה הרובה יש צורך לדעת לנווט,לכוון, למצוא כיוונים, לשאול שאלות חקר ועוד.

*לוחות המודעות בסביבה הקרובה יכולים לספר הרבה על תושביה ומעשיהם.

*אין אף אחד שיודע הכול אפילו על סביבתו הקרובה .

*אין אף אחד שאינו יודע  בסביבתו משהו הידוע רק לו.

*אפשר להינות מפרח, בעל חיים , מבנה נאה וכ' גם אם אין יודעים את שמם.

*יש סיפור ,פזמון או שיר המתאים גם לסביבה הקרובה אליך (רמז:גם אם נכתבו לסביבה אחרת דומה.)

*הסביבה קרובה משותפת לכל תושב בה:מכל הגילים (תינוק וסבו) מכל העדות , מכל הדתות , בכל רמת ידע, בכל נושא התעניינות .

*בסביבה הקרובה שונה כל יום מקודמיו .בכל יום יש משהו מיוחד לאותו יום .

*בכל סביבה קרובה יש מבנים הקשורים בתולדות הארץ(אנדרטה, בית קברות,שם רחוב וכ')

*הסביבה הקרובה כוללת ירח (הנראה גם ביום) ,כוכבי ערב ולילה המשנים מקומם במהלך הערב.

*בסביבה הקרובה יכולים גם מי שאינם דתיים להשתתף (או, אפילו, רק להתבונן)באירועים כמו:סוכות שוק ארבעת המינים, הקפות, חנויות בפתחי בתים, ביעור חמץ,קדוש לבנה וכ'.

*הסביבה הקרובה שלנו היא תמיד סביבנו:כשאנו ילדים , תלמידים, חיילים, אבות. תמיד.

הסביבה הקרובה היא מקום למשחקי מרחב ,מקום להתבודדות, מקום למחקרים.

סססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

 

"הידעתם את הארץ"?

( אחד העם _תרנ'ז-1897)

"הידעתם הארץ?"-כמה מחובי ציןן, אף מן המשכילים שבהם ואף מאלה שראו את הארץ בעיניהם ,רשאים להשיב "הן"?מה אנו יודעים מתכונות הארץ,מתולדותיה אחר החורבן,מקדמוניותיה שנתגלו והולכות ומתגלות בכל יום ?הנה אני כשאני לעצמי תמה אם יש "חיבה" כזו בעולם ,שאין החובב משתוקק לדעת כל ענייני    "חביבתו",כל אשר עבר עליה או מתייחס אליה באיזה אופן שיהיה ,עד הפרטים היותר קטנים,אף אם אין בהם שום "תועלת מעשית".

"הערות על יחס המורה ושמירת הטבע"

קטעים מדברי  ס. יזהר מתוך "אורים"153

---הרי שאנו עוסקים קודם כל בשאלת חינוך .לא חינוך סיסמא –אלא חינוך כהווית חיים .לא כדרשה נאה –אלא באורח יום-יום.לא קריאה נוסח :חוסו  על הפרח המסכן  אלא חיו ביפה . לא "חבל על ציפור מסכנה זו”אלא הצילו חייכם מאפרוריות שוממה.

----חינוך של אמת ,כמדומה,הוא מתן הזדמנות של פתוח כוחות קיימים,של מגעים וזיקות .של פקיחת נכונה לכל דבר בעיתו ,ויצירת אקלים נפשי כזה שבו יהיה אדם יוצא ובא  דרך חרות בעולם שיש בידו לעשותו משוכלל יותר ,יפה יותר, ושעל פי אחריותו ,על פי אומץ ליבו ויושרו , יהיה מראה עולמו ;ואשר בעצם הוויתו ,המתפרנסת מכל הסובב אותו ,נעצבת מכוחו ומעצבת אותו ,מושפעת אכל גם משפיעה , ומחכה ,לפיכך,תמיד, להכרעה ליפה, לטוב ולצודק;ושבו,לא מעט,יהיה תלוי הדבר אם יהיה כיעור מתרבה סביבו ,או יפה,אם יהיה מתעצם עימו קו של חטפנות  בהולה,או משקולת של הכרת ערך מאוזנת.

 

 

 

 

 

 

 

ליוסי שפנייר ולעושים במלאכת הכשרת מורים בנושאי טיול שלום.                         ג' חשוון תש'ע 21.10.09

עקב התכתבותנו האחרונה חזרתי לתיק המכללות ובו גם מכתביך .

אנסה לעורר דיון בנושא. אני מניח כי גם אם הפעילות במסגרת מופ'ת נחלשה יש פעילות במכללות  אחדות .

אני גם מניח שכמורה במכללות יש לך קשר כלשהו עם העוסקים במלאכה ברוכה זו.

ייתכן שהצוות העוסק במלאכה במופ'ת  מקדיש מחשבה ובוחן דרכים בנושא אתנצל על התערבותי ואשמח לדעת על כך.

אציג כמה נושאים: א.האם הטיול הוא אמצעי או גם מטרה , אם הוא אמצעי בשרות מקצועות נלמדים (מה שניר אוריון מכנה

"למידה מחוץ לכיתה'') הרי הוא עניינם של המקצועות והעיסוק בטיול הוא  בנושאי ארגון, ביטחון, בטיחות .

בגישה זו יעניין הטיול רק מקצועות כמדעים (כולל 'טבע' לשעבר) ,גיאוגרפיה ,היסטוריה ודומיהם (מהם?)

אך גם לגבי אלה ראוי להבהיר כי הטיול כאמצעי הוראה- חינוך הוא כדברי מקלואן שכולנו למדנו בתי הספר לחינוך

''האמצעי הוא המסר" .תמציתו: אמצעי התקשורת  (כספר, רדיו, טלביזיה ,הרצאה, מעבדה,טיול וכ') אינם 'צינורות' ניטרלים להעברת תכנים אלא הם עצמם תכנים .הקוראים, מאזינים, מטיילים לומדים לא רק את המועבר על ידי האמצעים המעבירים .הם לומדים גם את האמצעים .האמצעים טעונים תוכן עצמי .האמצעים ,עם העברת תכנים משפיעים על הלומדים  בהם, על התנהגותם ,מעצבים את אישיותם (כך כמשל שונה אישיותו צרכן טלביזיה מאישיותו של צרכן ספרים ואלה שונים מצרכן טיולים.)  לפי מקלוהן האדם הוא תוצר של כלים שבהם הוא משתמש ובראש וראשונה   של כלים להעברת אינפורמציה.

מורי  הנערץ צבי לם כתב על כך בשנתון להכשרת מורים תשכ'ט  ( יש להניח כי השנתון מצוי בספריית המכללה וכדאי לקראו) ..

ראיית הטיול כאמצעי ניטרלי המשרת מקצועות לימוד מסוימים נתקבלה במינהלת הטיולים ואין פלא שבשל כך איפשרו לחברה להגנת הטבע לבטל את הייעוץ, המכון, כתבי העת וכ' .שהרי ,בתפיסה זו,  די בהשגחה על ביטחון ובטיחות.

המכללות מכשירות גם מורי מקצועות ומורי מקצועות שונים יכולים ל'השתמש' בטיול ,כמה וכיצד או לא אך רצוי שמי שקיבל על עצמו את נושא הטיול יעיין בחוזר המנכ'ל המיוחד לטיולים בו רשומות מטרות וסוגי טיול.

כך: (כפי הרשום בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה  ):

'' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".

"הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

"הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

בחוזר קודם נכתב שפעולה זו תימשך במשך כל שנות הלימודים ותיעשה פעולה מוגברת בכיתות העליונות.

''פיתוח מיומנויות טיול אישיות כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

"משחקים בשדה ומחוץ לבית הספר , בעיקר בימים שבהם דרושה הפגה בלימודים בשל מתח או אירוע חריג"

שורות אלה נועדו להנחות את העוסקים  בטיולים ודומני כי ראוי שיוצגו לכל  אנשי צוות  המכללה גם לכל צוות בכל  בית ספר .

חוששני שרוב רובם של העוסקים בטיולים לרבות רכזי הטיול במכללות לא עיינו בדפים אלה.

סליחה .ואתה?ותלמידיך ?

לפיכך השרות למקצועות לימוד ההוא מטרה חשובה הרשומה בשורה הראשונה .רוב שאר השורות מוקדש להכרת הסביבה שבה נמצא הילד רוב זמנו וכך גם הוריו ובה גם מתנהלות רוב רובן של פעולות החינוך והוראה .

חוזר הטיולים מציג כאן מטרה מהנעלות בחינוך המכוונת להתלמיד גם בעת לימודיו וגם לכל אורך חייו .בהנחה שבמהלך חיי  כל אדם (תלמיד כתושב, ילד כסבו ) מצוי אדם  בסביבת ביתו, שכונתו ,יישובו ואזורו .בחוזר מוצגת סביבה זו כעשירת נושאים .מגוונת ומתגוונת .לכך רתמנו בזמנו את ה'עד כאן, הכאן-כאן ,הצידה לדרך והע.ל.ה

ברורה הנטייה לקיים טיולים ארוכים למרחקים שיש בהם גם נושאים לימודיים וערכיים (כמו מצדה) וגם מראות מרשימים ברמה בינלאומית (כמו מצדה) וחשוב להכירם ולצאת ללימוד בהם אבל אין להסתפק בהם .גם לאחר סיור מרתק ומועיל חוזרים התלמידים לסביבת מגוריהם ובה הם נמצאים רוב זמנם ובדרך כלל גם רוב ימי חייהם.

גם מי שעיסוקו טיולים ואפילו טיולי חו'ל (כמוני) נמצא ,בין טיול לטיול ,רוב ימיו בקרבת ביתו .ברי שבני משפחתו אינם 'מתרוצצים' כמוהו .הם תמיד בקרבת ביתם.אפשר ,כמו שרבים מניחם שבסביבה כזו 'אין מה לעשות' אלא להשתעמם ומפעם לפעם ל'קפוץ' למקומות אחרים מעניינים ,אבל מגבלות פרנסה, גידול ילדים וכ' מקשות על 

-2-

'קפיצות' כאלה .אז מה ?נותרים עם השעמום? זו אפשרות עצובה .אך מה  אם גם בסביבה הקרובה יש הרבה (גם לפי הפרוט שבחוזר הטיולים ) והמשתעממים משתעממים  בסביבה מעניינת שלא נתגלתה להם?

הצעתי בעבר ,ואני חוזר ומציע, שהפעולה הטיולית העיקרית במכללה תהיה בתחומי המכללה ובסביבתה הקרובה במסגרת המכונה 'שעות סיור' שהיא שיעור רגיל באורכו המשלב פעילות בחוץ.

גם טיולים גדולים .לא רק.

עניין אחר .

כתבת גם שבידוד נושא הטיולים מהתמחויות האחרות  קשור לשינוי ''שהייתי מגדיר אותו כמעבר מקניון (הטבע) לקניון (הקניות) '' ברור שכולנו מעדיפים אתת הטבע אך ראוי לחשוב גם על הקניון שבעיר. זוהי כיכר העיר –שער עיר המקראי (אל תיפול מהכסא) כמו ששער העיר היה מקום מעניין ,גם בו העיר עברו רבים וגם בו ישבו זקנים ומובטלים (בעיקר בעונות חקלאות שקטות)במסגרת הכנת כאן-כאנים לקניון העירוני מוקדשים ,בינתיים,שניים.  הקניון בטבע אינו ניגוד לקניון בעיר . גם זה וגם זה  אינם ממלאים את כל זמנם  של המבקרים  בהם .נותר הרבה זמן פנוי לפעילויות תרבותיות ואחרות .הטיול הוא אחת מהן.וגם אלה מתפקידי מערכת החינוך.

במכתב קישרת את היחס לטיול  כ''כולל התייחסות מאד מוגבלת ללימוד התנ'ך כדוגמא ולנושאי ארץ ישראל אחרים''. לדעתי אלה קשורים בראיית בית הספר את תפקידיו.הישגיו נמדדים כיום בעיקר סטנדרטים ארציים ובינלאומיים ובאלה לא כלולים ערכים (מה גם שעדיין לא מצאו כלי למדידת הישגים ערכיים) .המאמץ בנושאים נמדדים אינו מותיר זמן לנושאים אחרים כאלה שהזכרת.

הטיול מאפשר 'השלמות' בנושאים בלתי נמדדים ובנושאים שאינם בתכנית הלימודים הקבועה .

אולם רוב הסבורים כי ''הנוער'' היום מרוחק מהתנ'ך ,ממקורות ישראל ומהכרת (אפילו הכרה ''תיירית'' צופה לא מעורבת ,אינם עושים ואולי אינם יודעים מה לעשות כדי לנצל כלים קיימים במערכות החינוך (כולל תנועות נוער חוגים, מתנ'סים וכיו'ב) כך, כמשל, מדוע לא עלה נושא זה במופ'ת- טיולים?

אני עוצר כאן .שוקל שיתוף רכזי טיול במכללות . אתה תעשה עם זה מה שתרצה.אין מה ךהפסיד.

 

 

מאמצי עכשיו הן בהפניית תשומת לב לחוזר הנמנכ'ל כחלק ממאמצים שלי ושל חברי להציב את הכרת הסביבה הקרובה כיעד גם כקושר למולדת (''האדם אינו אלא.....'') גם כאפשרות התנסות ממשית בנושאי סביבה במתרחשים  סביבנו כל הזמן ,גם כאפשרות התנסות בחינוך דמוקרטי –ערכי –חברתי במצבים ממשיים.

לשם כך אני עושה לגילוי מחדש של פעילויות שדה (חוץ) ומאתר ,בעזרת חברים, פעילויות נוספות.

אני מוכן להגן על גישה זו בכל פורום.

אוריה 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אל תחפשו רק בצדי הפנס המאיר .

החינוך הסביבתי בשמו וכ'קיימות' מתייחס לסביבה בעיקר כיעד לשמירה .

גופים שונים בטוחים במעשיהם מציעים ומבצעים תכניות למידה סביבתיות .

פעילויות החוץ בתכניות אלה נעשות במסגרת הזמן המיועד לטיולים. כך, כדוגמא, מסגרת הזמן לפעילות קצרה בחוץ היא סוג הטיול –'שעת סיור' .

חוששני שעוסקים בחינוך הסביבתי אינם מודעים להתייחסותו של משרד החינוך לנושא ובמקום לשכלל 'גלגל' הם מנסים ליצרו.

החינוך הסביבתי הוא כאחת  ממטרות הטיול רשום בחוזר מנכ'ל המשרד כבר עשרות שנים. מהחוזר ניתן להבין שהמשרד רואה את הכרת הסביבה הקרובה כמטרה בעלת ערך רב.

מטרה זו נקבעה מפני שידוע שברוב זמן חיי התלמיד עתה וזמנו כבוגר בעתיד הוא יימצא בסביבה הקרובה לביתו, בית ספרו, מקומות לימודיו ועבודתו .בסביבה קרובה זו יגדלו ילדיו ובה הוא צפוי להימצא גם בבגרותו, כהורה וכסב . רבים מדי חשים שבסביבה הקרובה (המצומצמת) אין עניין. המעניין הוא ברחוק . חוזר המנכ'ל אומר : אפשר לגלות מעניין בכל סביבת מגורים .

בהכרת הסביבה הקרובה עשויים התלמידים להיחשף לאירועים סביבתיים וחברתיים ממשיים ולפעמים גם לעמוד בפני הצורך להתייחס אליהם.

כאשר מחנכי העבר כתבו את תכניות הלימודים הראשונות  הם ראו בטיול אמצעי ומטרה –כך החל מועידת סג'רה 1906 –כבר אז הם קבעו סוגי מטול שונים .אחד מהם כונה 'השיעור המדעי' מכונה כיום 'שעת סיור' שהיא שיעור רגיל באורכו המשלב במהלכו פעילות לימודית בחוץ .מוצע לקיימו אחת לשבוע, 15-20 פעמים בשנה .

'שעת הסיור' נעזרת גם ביום הטיול החודשי ועליה מוטלת גם ''הכרת סביבת המגורים על רכיביה השונים '' (שימו לב לנימוק )''כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה'' . מטרה  זו  מתייחסת לתלמיד עתה ובבגרותו כשהיעד הוא הכרת הסביבה הממשית, הסביבה שבה חיים ובה יחיו.לא ברור מה 'יעשה' תלמיד 'רגיל' בלימודי המתמטיקה למשל אך רב הסיכוי  שתלמיד יודע סביבתו ימצא בה עניין לו ולמשפחתו.

החוזר מפרט את המצוי בסביבה הקרובה כך:

''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

"הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

ברור לכל שזו משימה  חורגת גם מזמן בית הספר ( 8-14) ,ימי ביה'ס ( א'-ו' ) שנות ביה'ס (א'-יב') וגם מהנושאים שבתכנית הלימודים. הן מועמדות בפני התלמיד כאמירה :'' הסביבה הקרובה אליך היא  עתירת נושאים ,מגוונת ומתגוונת '' יש בה יותר ממה שביכולתך להכיר אך גם אם לעולם לא תגיע למלוא הכרתה תמצא בה תמיד עניין ושינוי.בידיעה שאין בשנות ביה'ס די כדי להכיר את הסביבה מוצגת בחוזר מטרה נוספת: ''פיתוח מיומנויות טיול אישיות ''גם כאן שימו לב לנימוק:  " כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''. שליטה במיומנויות אלה מאפשרת להמשיך להכיר את הסביבה ולפעול בה תמיד בכל עת ובכל גיל .      

 

.

אין בכך כדי להבעשויה להביא לשמירתה תמעוררת רצון לשמירתה הכרת הסביבה ויחס  הרצון לשמור על הסביבה לא רשומה ..בחוזר מוצגת הסביבה לא רק כיעד לשמירה אלאפורטות מטרות   

 

 

 

 

 

 

 

 

לקרוא את חוזרי הטיולים של מנכ'ל משרד החינוך.

לקרוא אותם במשרדי ההנהלה הפדגוגית של משרד החינוך (מנכ'ל,, מינהל דגדוגי, מזכירות פדגוגית ) המשרד להגנת הסביבה (וועדת החינוך) ,הסביבה. החברה להגנת הטבע ,מרכז השל ,  רשות הטבע ,מחלקות להוראת  המדעים ,מתנ'סים , אגפי ההדרכה של תנועות הנוער, כל בית משפחה –הורים וילדים ואפילו במועדוני הקשישים.,

חלק המטרות שמציב חוזר המנכ'ל  העוסק בטיולי מערכת החינוך הן ממטרות החינוך הנעלות ביותר.

נתבונן במטרות הכתובות בחוזר (כפי הרשום בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה  ):

'' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".

"הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

"הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

''פיתוח מיומנויות טיול אישיות כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

בחוזר קודם נכתב:"פעולה זו תימשך במשך כל שנות הלימוד ,וייעשה מאמץ מוגבר בכיתות העליונות

"משחקים בשדה ומחוץ לבית הספר , בעיקר בימים שבהם דרושה הפגה בלימודים בשל מתח או אירוע חריג"

המטרה הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים:נופיה, תושביה, תולדותיה ,שינויים החלים בה במהלך היממה .העונות והשנים .

הכרת הסביבה היא יעד ראוי לכל צוות בכל בית ספר .מסביבה זו מגיעים תלמידים לבית הספר ,בה הוריהם, בה משחקיהם,בילוייהם. הכרת סביבתם תורמת להכרתם .

הכרת הסביבה מבחינת צוות בית הספר:

הכרת הסביבה מאפשרת למורי מקצועות ל'השתמש' במצוי בה בהוראתם.

הכרת הסביבה  מאפשרת פעילויות חינוך סביבתי בסביבה ממשית.

הכרת הסביבה פעילויות בחינוך חברתי-ערכי- דמוקרטי.

הכרת הסביבה מבחינת התלמידים :

גם ללא נגיעה לבית הספר זו הסביבה שבה הם נמצאים עתה כל היום (לא רק בשעות ביה'ס

לקרוא את חוזרי הטיולים של מנכ'ל משרד החינוך.

לקרוא אותם במשרדי ההנהלה הפדגוגית של משרד החינוך (מנכ'ל,, מינהל דגדוגי, מזכירות פדגוגית ) המשרד להגנת הסביבה (וועדת החינוך) ,הסביבה. החברה להגנת הטבע ,מרכז השל ,  רשות הטבע ,מחלקות להוראת  המדעים ,מתנ'סים , אגפי ההדרכה של תנועות הנוער, כל בית משפחה –הורים וילדים ואפילו במועדוני הקשישים.,

בתחילת רשימה זו נתייחס לבתי הספר אך אפשר להבחין שהמטרות המוצגות לטולי בתי הספר נכונות רובן גם לכל הגופים הרשומים לעיל. בהמשך נתייחס גם ובמיוחד לגופים אלה.

 

מטרות הטיול בשעות הסיור ובטיול החודשי.

(כפי הרשום בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה  ):

'' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".

מטרה זו ברורה לכל ובשנים האחרונות אף הגזימו ברצון לעמיד את  הטיולים  (בכותרת 'למידה מחוץ לכיתה' ) לרשות מקצועות שבתכניות הלימודים.הכרת סביבת המגורים רשומה כתענית לימודים –''היישוב שלנו וסביבתו'' -רק  בכיתה ד'.

הערה:אנשי הלמידה מחוץ לכיתה לא ראו את חוזר המנכ'ל כתכנית לימודים ויש מהם שדחו עקרונית הוראה בנושא שאינו רשום בפרק ספציפי של תכנית נלמדת. במקום אחר נבקר גישה זו גם על רקע יישומה.

אפשר להתבונן במקצועות הלימוד גם מנקודת הראות של נושאים הנדרשים להבנת הסביבה שבה מתרחש טיול ,הטיול בסביבה הקרובה ,הן הטיולים ברחבי הארץ ואפילו ברחבי תבל. כך, כדוגמא, יכול מקצוע הגיאולוגיה לסייע בהכרת הקרקעות  והמסלע של ביה'ס והיישוב וגם בהבנת הסלעים והקרקעות הנראים בצידי הכביש בכל מקום .פרקי הארכיאולוגיה  עשויים לסייע בהכרת אתרים ביישוב ,בארץ ובעולם. מורי מקרא עשויים להביא להכרת אתרים וסביבות נלמדים וגם לעורר רצון ויכולת להכיר אתרי ונופי מקרא נוספים שאינם מהפרקים הנלמדים. כך גם תושב'ע ויש הלכות ומדרשים המסיעים בהבנת הנראה .ככלל ניתן לצפות שכל מורה במקצועו ישתדל לסייע גם לחבריו במקצועם ותפקידיו.

בפעילויות המוצעות לטיול לסוגיו יפורטו גם פעולות בארכיאולוגיה, גיאולוגיה, העזרות במקורות מהמקרא ,תושב'ע , סיפורת ,שירה , מדעי חברה וכיו'ב.

בין מיומנויות הטיול (מטרה נוספת ממטרות הטיול) תוצע הפקת מידע ממפה גיאולוגית, מרשם ארכיאולוגי ומפות היסטוריות .

"הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים"

''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

למטרה זו רשום בחוזר נימוק :"כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

שהיא, לדעתנו ממטרות החינוך הנעלות ביותר העושה כדי שהתלמיד  עתה ולכל אורך חייו יוכל למצוא עניין בסביבה שבה הוא נמצא .סביבה זו מוצגת בחוזר כסביבה רבת נושאים,מגוונת ומתגוונת  ולפיכך עשויה להיות מעניינת תמיד.

אם נפרט מעט נושאי מטרה זו יובהר מאד שפע הנושאים –נופים –חוף, חול, מישור סחף, גבעות כורכר של מישור החוף,, גבעות קרטון של השפלה ,נחלים, שלוליות, חורשי השפלה, סלעי הר ,חורש ויער בהר , נופי חקלאות , נופים אורבניים ,נופים פתוחים ועוד.כל נוף וייחודו ,כל נוף צמחיו ובעלי החיים שבו,כל נוף ואתגריו .בקיצור כל נוף והמעניין האפשרי בו.

יושבים –   תושבים –קבוצות מגונות (עדות וקבוצות חברתיות) ,דתות שונות ,מנהגים  מגוונים,מנגינות,סיפורי עם ויצירות ספרותיות שונות , לבוש שונה ,יחסי משפחה שונים, מקומות תפילה ומנהגי תפילה ,חגים ,מנהגים עממיים וסיפורים ייחודיים .וגם תושבים יחידים –בעלי מלאכה ייחודית , אומנים ,תושבים שהיו מעורבים בפעילויות עבר ידועות (כמו לוחמים, מייסדים,אנשי ציבור וכ')  תושבים פעילים בנושאים ייחודיים (בעלי מלאכה,אמנים, אומנים, סופרים, פעילי חברה וציבור וכ').

אתרים -אתרים אדריכליים ,היסטוריים וארכיאולוגיים כולל אתרים מקומיים  שיש בהם עניין מקומי –הבית הראשון, בית ייחודי או מסמל במבנהו ,גת קדומה, עמדת 'הגנה', אנדרטה, עץ היסטורי,צריף מעברה  וכיו'ב. וכמובן כאלה שהם בעלי חשיבות או עניין לאומי-ארצי.

תולדות  -היסטוריה במהלך הדורות מהקדום להווה .פרקים שיש בהם עניין רצוי כאלה שנותרו מהם שרידים או אתרים,כאלה הנזכרים במקורות עבר רחוקים (מקרא, יוספוס, מדרש, מקורות חיצוניים וכ') בספרי ומחקרי היסטוריה לרבות עיתונות מקומית .רצוי תוך הבלטה של אירועים בעלי משמעות לאומית ומקומית.

בחוזר קודם נכתב:

"פעולה זו תימשך במשך כל שנות הלימוד ,וייעשה מאמץ מוגבר בכיתות העליונות''

המלצה –הנחיה זו מבליטה את מטרת "הכרת הסביבה על מרכיביה השונים" "כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה" זו,למעשה מעיו הצהרה שמערכת החינוך רואה לנגד עיניה את תלמידיה גם בבגרותם ומעוניינת ל'נצל' גם את כל הזמן שהם בהשפעתה למען מטרה זו.הכיתות העליונות הם על סף היציאה מבית הספר למציאות החיים מההזדמנות האחרונות  להשגת מטרות החינוך.

הערה:בחוזר שיצא בימי המנכ'לית תירוש הוקבלו, ללא הסבר, שעות הסיור שנועדו ,בין השאר  "להכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים" והגבילון  עד לכיתה ח'.

"הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

בעוד שעד כה עסקנו במגוון נושאים –נופים, אתרים,תושבים –שאפשר, לכאורה, לראותם כסטטיים מרחיבה המטרה שלפנינו את מרחבי הזמן ומפנה את תשומת הלב לשינויים ותהליכי שינוי ובכך גם מוסיפה תשומת לב מתמדת להכרת הסביבה שבה, למעשה , הכל זורם ומשתנה לעתים מול  עינינו ממש ולרב במהלכי זמן קצרים וארוכים. בית הספר הפועל בשעות קבועות (7-14) אינו יכול במהלך ימי הלימוד להפגיש את תלמידיו עם זריחת השמש ,שקיעתה , כוכבי הערב וגם לא עם מחלקי העיתונים ושומרי הלילה .בית הספר הפועל מספטמבר עד יולי אינו יכול לשתף את תלמידיו במועדי אב (ט' וט'ו),בפריחת חצב וחבצלת וכיו'ב. זמן בית הספר הוא רק חלק מזמן הפעילות האנושית והפעילות בטבע.

ראוי לשים לב שתופעות משתנות גם בעולם  הטבע וגם בעולם האנושי והן ניכרות יותר בעולם האנושי –די להזכיר את עומסי התנועה בשעות מסוימות –וכמובן את החגים והרגלי הנופש .במסגרת זו כלולים שינויים והתפתחויות הנמשכות שנה ,שנים ותקופות ( מטע מנטיעה לפרי ,השתלבות עולים בסביבתם וכ').

בית הספר נתון בסד זמני פעילותו אך מסגרות בלתי פורמאליות כתנועות נוער פועלות בזמנים נוספים ,בימים ובעונות נוספים וכמובן גם ההורים .

בית הספר יכול להביא תלמידים להכרת תופעות המתרחשות במרחק מבית הספר ובזמנים שונים מזמן ביה'ס ובהמשך יובאו כאן כמה במסגרת הצעות פעילות בסביבה הקרובה יובאו הצעות פעילות להבחנה בתופעות מתחלפות כאלה.

''פיתוח מיומנויות טיול אישיות כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

מטרה זו קשורה ישירות למטרות הרשומות לעיל :הכרת נופים, אתרים ,תושבים ושינויים בסביבה הקרובה ”כדי שכל תלמיד ותושב יטיב להכירה "

ברור ,גם ממה שנרשם עד כה ,שאי אפשר להגיע להכרה 'סופית' של הסביבה הקרובה (וסביבה כלשהיא בכלל ) במסגרת בית הספר .אם נוסיף לכך את האפשרות הרצויה שבזמן ביה'ס חוזקו בתלמיד סקרנות ורצון להוסיף להכיר את סביבתו ניטיב להבין את הצורך לסייע לתלמיד,כבר במהלך לימודיו , להגיע ליכולת טיול אישי ,ללא תלות הכרחית במדריך ,לצידו במיומנויות הדרושות להכרת הסביבה ולפעילות אישית-חברתית- משפחתית בה.

במסגרת הבית ספרית - יש מי שקובע תכנית-מסלול טיול ,קובע מועדים, הסדרי גישה ,אפשרויות כלכלה ויש גם מי שמדריך במסלול ויודע הגיד כל דבר מהו והכל מתבצע בקבוצה גדולה כיתה,שכבה, קבוצת חניכים – לאחר גמר בית הספר לא  ימשך עוד מצב כזה ומי שירצה לטייל בעצמו או עם חברים או משפחה ייאלץ לפעול בעצמו .לקבוע אתרי ביקור או מסלולים  ,להשיג עליהם מידע.מידע ארגוני  כמו שעות פתיחה- סגירה, תחבורה ודרכי הגעה ומידע תוכני מהו האתר מה יש בו-שרידים, מבנים, צמחים, בעלי חיים וכ'.

מיומנות רצויה היא גם קבלת מידע על הצעות לסיורים וטיולים –מעיתונות, שיחות חברים, מודעות ,רדיו טלוויזיה ומיונם בהתאם לצרכיו ורצונותיו. מיומנויות נוספות דרושות להכרת הסביבה הקרובה.

בעוד שההצעות החיצוניות בוחרות בדרך כלל לצאת אל 'דברים מעניינים' ואפילו מפורסמים 'נאלץ' אדם להגיע למידע על הדברים שבסביבתו, דברים שלא תמיד נחשבים למעניינים.

תושבים ו/שינויים -המצויים בכל סביבה גם בסביבה נושאי העניין  הנוגע עשוי אדם להיות מוגבל לסביבתו הקרובה בגלל ילדיו הקטנים, זמנו הפנוי ,מוגבלות בריאות וכ'. זאת כאשר ילדיו קטנים, זמנו הפנוי מוגבל ו,

חוזר המנכ'ל מציג את רשימת הנושאים הנוגעים גם בסביבה הקרובה –נופים, אתרים, תושבים ו/שינויים -המצויים בכל סביבה גם בסביבה ענושאי העניין  הנוגע עשוי אדם להיות מוגבל לסביבתו הקרובה בגלל ילדיו הקטנים, זמנו הפנוי ,מוגבלות בריאות וכ'. זאת כאשר ילדיו קטנים, זמנו הפנוי מוגבל ו,

 

 

 

 

לשים לב להערה –המלצה זו:

"משחקים בשדה ומחוץ לבית הספר , בעיקר בימים שבהם דרושה הפגה בלימודים בשל מתח או אירוע חריג"

כך רשום בחוזר המנכ'ל שלפני האחרון כהמלצה לשעות הסיור-שעת סיור היא שיעור רגיל באורכו המשלב במהלכו גם פעילויות מחוץ לכיתה .שעת הסיור כשיעור רגיל של מורה אינה כרוכה בהתאמות ארגוניות –כלכליות ובטיחותיות ולפיכך היא גמישה וניתנת לביצוע מידי.בשל אלה הציעה החוזר  כאשר נוצר קושי ,גם לא צפוי במהלך חיי הכיתה או בית הספר .המילה הפגה מכוונת לשינוי מגוון והוא יכול להיות גם המשך בנלמד בצורה שונה במקצת .מצב כזה הוא, למעשה, אחד ממאגרי הזמן העומדים לרשות שעות הסיור ולפעולות להשגת מטרות הטיול הרשומות בעמודים אלה .

הערה:בחוזר המנכ'לית הועתקה בטעות המלצה זו ליום הטיול החודשי. טעות מפני הטיול החודשי מתוכנן מראש כרוך בבעיות ארגוניות- כלליות- בטיחותיות ואי אפשר לשנותו בהתרעה קצרה בעוד

ששעת הסיור מאפשרת הפעלה מידית בעת צורך בלתי צפוי.

 

''פיתוח מיומנויות טיול אישיות כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

בחוזר קודם נכתב:"פעולה זו תימשך במשך כל שנות הלימוד ,וייעשה מאמץ מוגבר בכיתות העליונות''

"משחקים בשדה ומחוץ לבית הספר , בעיקר בימים שבהם דרושה הפגה בלימודים בשל מתח או אירוע חריג"

מקריאה זו מובן שחוזר הטיולים מציג ,בשונה ממטרות נושאים ,לרבות  החוזרים העוסקים בחינוך סביבתי וקיימות, .המשפט ''תלמיד ותושב בהווה ובעתיד מתייחס לתלמיד כתלמיד בבית הספר עתה ולתלמיד כתושב -אדם מבוגר לכל משך חייו .

זוהי מטרת חינוך ,מהנעלות שבמטרות .בעוד שמרבית המקצועות הנלמדים מסתפקים בהבאת תלמיד  הכיתה האחרונה  תנאי  כניסה לאוניברסיטה במקצועם .חיי התלמיד מעבר למקצועם אינו בין מטרותיהם.לא רבים מבוגרי ביה'ס  ימשיכו במקצועות שלמדו וימצאו בהן  עניין גם בשנים הבאות .

הכרת הסביבה הקרובה כאחת ממטרות הטיול מתכוונת לתלמיד ולתושב שסביבה זו או דומה לה תהיה סביבת החיים שלתלמידים רבים מאד.

שעת הסיור

לסוג טיול זה אמור להתקיים אחת לשבוע והוא, לפיכך מאפשר מגע מתמיד ושוטף עם סביבת בית הספר .

נבהיר:שעות סיור המתבצעות במסגרת מקצועות נלמדים ובשרותן הן בתחומי הוראת אותו מקצוע אנו מתייחסים כאן למטרות הטיול מעבר לשרותו האפשרי להוראת מקצועות למידה ספציפיים.

שעת הסיור ניתנת לביצועו של כל מורה במסגרת הזמן המיועד לשיעורו במערכת השעות ללא הפרעה לשיעורים האחרים.

בסיומה חוזרים התלמידים ומשתלבים במערכת הנמשכת וגם המורה ממשיך לשיעוריו האחרים .

.

שעת הסיור מאפשרת גמישות רבה .פעילות המורה בשעת הסיור עשויה להימשך גם חלק מהשיעור ואפילו להתבצע כחלק רכה ובתודה

אוריה בן ישראל .

אם תרצה להעיר לשוחח דרכי הקשר  אוריה בן ישראל .כפר גיבתון 42 מיקוד 76910 טלפקס 9454505  08

מצ'ב עמודים רלבנטים משני חוזרי המנכ'ל האחרונים העוסקים בטיולי מערכת החינוך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכרת הטבע בסביבה הקרובה –הצעה.

אי אפשר שאדם 'פשוט' יכיר את 'כל הטבע '.ההצעה הזו מעריכה כי ניתן להכיר היטב בעלי חיים וצמחים המצויים בסביבת המגורים.

לגבי בעלי החיים מוצע גן החיות הפתוח

בשטח הפתוח  נראים לעין בדרך כלל בעלי החיים הבאים

מהעופות :1.דרור 2.עורב 3,פשוש 4.צופית 5.שחרור 6. בולבול 7. דוכיפת  8. נקר  9. יונת בית

10.  צוצלת   11. תור (בקיץ)  12,  נחליאלי (בחורף) 13.. סיס (בקיץ) 14. אנפית בקר

מהזוחלים:1. חרדון  2. שממית  3. צב יבשה

מהיונקים :1. חולד (נראות תלוליות)  2.  נמייה 3. תן   4.     חיות מחמד ותועלת

מהחרקים :  1. דבורה 2.  נמלה  3.  ארי נמל     

אחרים:  1   עכביש 2. חלזונית .

לרשות ה'מבקרים' ב'גן' יעמדו דפי זיהוי שיוכנו במכונת צילום מסמכים.

לכל בעל חים תוכן מונוגרפיה שתכלול הפנית תשומת לב להתנהגות יומיומית ולשינוי התנהגות במהלך העונות .

גן בוטני ברחוב.

בסביבתנו צמחים רבים ,רבים מספור והכרות .גם בסביבה העירונית  .אפשר אף רצוי להתרשם ממראות הנוף הכללי אפשר גם למצוא עניין נכל צמח גם אם אינו מוכר בשמו ובמקום אחר באתר זה נציע אפשרויות לכך אבל אפשר לסייע לחניכינו –תלמידינו להכיר את הצמחים שביניהם הם עוברים יום- יום ולהעמיד לרשות המורים –המדריכים וגם לרשות החניכים –תלמידים מידע על הצמחים הבולטים בקרבתם,כאילו הם בגן בוטני לימודי שמסייע בזיהוי הצמח ומספק מידע עליו .

1.איקליפטוס 2. אורן 3.פיקוס השדרות 4. איזדרכת 5. אילנטה בלוטית 6 .עץ הדר 7.דקל התמר  8. דקל הושינגטוניה  9. ברכיכיטון  10. ערבת בכות  11.צאלון (פואנצינה) 12. סיגלון (ג'קורנדה) 17. גרוילאה  18.אלמוגן  13.ברוש 14. קזוארינה (בכל יישוב יוצע מבחר מתאים לו)

לכל עץ יינתן תיאור וזיהוי ,ציון מקומות הימצאו, הפניית תשומת לב ל'דברים מעניינים' כמו דו ביתיות בתמר,מאות עלי קזוארינה  על כל ענף ('מחט') ,ה'ציורים המופשטים בגזע האיקליפטוס,  תגובת העץ לפגיעה –גיזום. שבר. קטיעה.  הצעות לתצפיות חוזרות בעונות נוספות

ת'ק על ס'ק

פעולות קצרות בסביבה הקרובה 

לשעות סיור, לפעולת חוגים, לפעולות תנועות נוער , לפעילות משפחתית ,לעת מצוא .

אנו מכנים את המשתתפים 'חניכים' ,גם את התלמידים וגם את ילדי המשפחה .

הכוונה כאן להציג כ-500(ת'ק) פעולות קצרות בסביבה הקרובה (ס'ק) ,קרובה לביה'ס, לקן, למועדון, לבית המגורים .אורך הפעולה  אינו קבוע .לפי העניין שימצאו החניכים בה . גם פעולה במסגרת שעת סיור לא תחרוג מהזמן המוקדש לשיעור אך אין כורח ל'מלא' את זמן השיעור.

אין רצף מחייב של הפעולות .סדר כתיבתן כאן אינו ,בהכרח, סדר ביצוען .סימונן בספרות נועד לאפשר הכוונה למקומות שבהם יש פרוט .

הסידור בקבוצות  נועד להבהיר מטרות אך ניתן לבחור כל פעילות מכל קבוצה.

אופי הפעולות הוא בלתי פורמאלי .רצוי  להימנע . מסממנים  'בית ספריים' גם בפעולות משולבות בשיעורים .

1.0פעולות ערעור ידע  

'רמז' לחניכים ש'לפעמים  רק נדמה שיודעים'

1.1 החוד לצפון –החניכים מתבקשים להניח עצם מאורך (עט,עפרון) שקצהו פונה לצפון..ה'צפון' סביר להניח שהצפון  יהיה ו בכיוונים שונים .בודקים בעזרת מצפן .אפשר ל'הנציח' את הסטיות בעזרת מצפן שנתות ולרשום לכל חניך את הסטייה מהצפון המגנטי.  פעולה זו יכולה   להוביל לשימוש במצפן, להכרת דרכים שונות לאיתור הצפון ,לשיחה על ההתייחסות לצפון של צמחים, לשיקולי תכנון ובכלל..

רבים מהסבורים שהם יודעים היטב את כיוון הצפון טועים .

פעולה כזו אפשר להציע גם לילד אחד  או לאורח .

1.2 המחסום השקוף – החניכים מתבקשים לתאר מה הם יראו כאשר אחד הקירות (המנחה בוחר קיר המסתיר סביבה  מוכרת מאד)  ייעשה שקוף או ייעלם .אחר כך יצאו לבחון עד כמה צדקו.

צפוי שיתברר שגם סביבה שעוברים בה פעמים הרבה אינה מוכרת דיה.

פעולה כזו אפשר להציע גם לילד אחד  או לאורח .

2.0 גילוי יופי ו/או עניין בארץ וגם בסביבה הקרובה .

2.1 ח.ס.מ.ב.ה-   זהו ככינוי לפעולה שנעשתה  פעמים הרבה בדרך כלל עם משתפים רבים מאד (כמו  שכבות גיל שלמות  בחטיבות ביניים  באשדוד וערד ) שמה הוא  ראשי תיבות של חבורת סקרנים מתעניינת בסביבה הקרובה. הפעולה מתבצעת בחוליות של  3-5 חניכים .כל חוליה מקבלת  10-15 גיליונות נייר וכלי כתיבה עבה  ('לורד').

המנחה 'מודיע' לחוליות ש..(אפשר למצוא מילים אחרות)  'הרגע עופף מעלינו מלאך ופיזר אבק סקרנות ועתה כולכם סרנים לסיבתכם.עליכם לכתוב על כל דף באתיות גדולות שאלה שסקרן לסביבתנו עשוי לשאול.כל שאלה על דף נפרד .כאשר לשתי חוליות  ייגמרו הדפים יסתיים שלב במשחק כולם יחזירו את כלי הכתיבה, יתלו את דפי השאלות על .... ( המנחה יקבע מקום מראש משטח מתאים) וישובו לשבת.

בשלב זה תלויות השאלות לנגד עיני החניכים ואז מבקש המנחה מהחניכים לפסול שאלות בלתי מתאימות. לאחר הפסילה יישארו שאלות שונות בנושאי הסביבה הקרובה .

אך טבעית היא ציפית החניכים שהמנחה ישיב עכשיו על השאלות הרשומות אך,,המנחה שואל ומבקש מהחניכים לציין כיצד אפשר להגיע לתשובה?

 

 

 

כה בחשוון תש'ע 11.11.09

ל

שלום

ספרת שאתה עוסק בשפלה והזכרת את מע'ר כאחת הפעולות.

על רקע זה מכתבי.

בסביבתנו פועלים עתה אנשי ד.ש.א (השטחים הפתוחים ) בגבעות הסביבה ומרגלותיהן .

הם אמנם מתעניינים  ביקר בשמירת טבע אבל במטרותיהם רשום גם שהשטחים האלה מיועדים למטרות חינוך,

תיירות ונופש.

לשם כך מרכזים מידע בנושאים שונים על אתרים שונים. אחד מהם הוא מע'ר.

אשמח לדעת על מעשיכם בכלל ומה שיש בידכם לגבי מע'ר ,גבעות ואתרים נוספים בסביבות הרקובות לנו ולכם.

האם אתם רואים גם את שטחי החקלאות כאתרי טיול.(ד.ש.א רואים גם שטחי חקלאות במסגרת השטחים הפתוחים)

אפשר שתעביר מידע בדו'ל או בפגישה .

אוכל להעביר אליך מידע שבידינו .

 

 

עיר מקראית?        יישוב  תנאי?    מקום קרב חשמונאי?    אבן חול גירית?    צמחי מדבר?

 

מאגרי מים?      עופות מים?        משעולי כרמים?          שבילי פרדסים?       מטעי רימונים?

 

נימפאות '(שושני מים')?    סוסי רכיבה?     אתרים מסיפורי ס.יזהר ?   

שלושה נחלים?

אפשר לראות כוכבים?      הנוף מימי המקרא?     שלושה נחלים?     קברים מספרים?

 

מאכלי 'רחוב'?    כפר מערות?      גירוש?     התנכלות תחבורה?    מקדה?     שיקשק? 

 

שלושה נחלים?

אירוסים?   

אולין דה רוטשילד?     אבו ע'אנם השודד?        'מקדה ' של הביל'וים?         

ראשון למושבי העולים?

מבצע 'השמד'?     'כיבוש' משטרה בדיבור ?      עמוד בית כנסת?      'ראובן המאושר'?   צבעונים ?    

 

תורמוסים ?      אטד?    עדעד?     סירה קוצנית?     לבן חזה?    

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

למשתתפים .קבלו דף זה כקריאת ביניים מזכירה שאיכות הסביבה נועדה לקיים סביבה גם (ואולי בראש וראשונה) למען תושביה לדורותיהם.גם הם יעד .ספק אם מי שלא ימצא עניין בסביבתו יהיה אכפתי לקיימותה ,

ניזכור את דברי זהר בכנסת עם קבלת חוק שמירת הטבע. חיו ביפה .   . 

"הרי שאנו עוסקים קודם כל בשאלת חינוך ,לא חינוך כסיסמא-אלא חינוך כהווית חיים.לא כדרשה נאה-אלא כאורח יום-יום.לא קריאה נואשת נוסח:"חוסו עלעל הפרח המסכן"אלא חיו ביפה.לא "חבל על ציפור מסכנה זו "אלא הצילו חייכם מאפרוריות שוממה".

(יזהר בכנסת עם קבלת חוק שמירת הטבע) 

סביבתנו אינה נחשבת מרשימה כאילת ,הגליל והנגב .

יזהר עסק הרבה בסביבתנו .ב''סיפור שלא התחיל'' הוא מטייל בנוף 'שלנו' :"הכל לפניך .שום דבר מרעיש להתפאר בו,כאילו. שטחי אדמה פרושים וזה הכל.שום דרמה.שום פאתוס.שום זינוקי-אל ,כאילו ,רק שטחים שרועים.רק גבעות הקורקר האחדות האלה ....שום 'אוביקט לצילום' .רק פרישות שרועה למלואה לכאן ולכאן,ולמי סבלנות לגלות פשר . מורידים משקפיים כהים  על נמבט,רצים וחולפים הלאה, אומרים :א, שטח ריק, אומרים:ה,איזה מישור. וגם לא אומרים דבר .מהרהרים במה שאינו כאן ,או ממהרים לחלוף בלי שום הרהור . מה יש כאן? אין . רק יפה וגלוי ושרוע וריק וגדול . 

למי שמטייל עימו מספר יזהר על נופים, אתרים , תושבים ,בעלי חיים וצמחים .מי שקרא את הסיפור יודע שיזהר אינו משלה עצמו שכל אחד יכול למצוא יופי ועניין אפילו כשיש לו מדריך כמו יזהר. 

בציור הבא המוסע בכלוב מוגבל מנושאי הסביבה שבה הוא נמצא תמיד –הסביבה הקרובה .ה'כלוב' לילד  הוא תכניות הלימוד הכפופות לסטנדרטים ארציים ובינלאומיים למרות שידוע לכל שרוב חיי התלמיד יעברו עליו בסביבת מגוריו .....הפתקים מסביב לכלוב הם מקצת ממה שמצוי בסביבתנו וייתכן שניתן למצוא בהם  יופי ו/אועניין.    

ה'כלוב' למבוגרים הוא בגישת מנהלי תכניות התרבות המחפשים 'דברים מעניינים' ומניחים,כמובן מאליו ,שקל יותר לעניין במה שרחוק ושונה. ו'שוכחים' שגם לאחר האזנה על רחוק מעניין ואפילו לאחר טיול לחרמון חוזר ה'לקוח' שלהם  לסביבת מגוריו ......

נזכיר שוב:ספק אם המשתעמם בסביבתו יהיה אכפתי לקיימותה. 

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 

                                                                                                                                                                             

לפרו' אלי זמסקי                                                                           חנוכה תש'ע 14.1.09

שלום וחג (חנוכה )  שמח

הנדון: חינוך לאהבת הארץ איני יודע אם מכתבים קודמים שלי הגיעו לידיך .

היות  ויזמת את כנס אחווה האחרון והזכור לטוב אני מניח כי אתה מחשיב את נושא אהבת הארץ ורואה אתת המכללות כמערכת מסייעת אפשרית בנושאיה.

הכנס שיזמת עשוי להיות שלב בחיזוק/קידום /עוררות הנושא במכללות .

ומכללת אחווה בראשותך עשויה לעשות למען נושא זה.

נושא אהבת הארץ מתקשר בנושא הטיול . בעבר הוחלט שהמכללות יעסקו בכך .נקבעו 'רכזי נושא' (גם באחווה). במופ'ת מונתה רות סרלין כרכזת  לנושא .

מצ'ב תצלום ממכתבי אליה.

למרות שמכתבי נשען על חוזר מנכל משרד החינוך ספק רב אם בתי הספר (והמכללות) מודעים לתוכנו ולמטרותיו.

אני מניח שביוזמתך לכנס אחווה ראית אפשרות לקידום הנושא .

חוזר המנכ'ל מציב כאחת ממטרות הטיול את הכרת הסביבה הקרובה ומפרטת נושאי הכרה (אתרים, נופים, תושבים וכ') ותשומת לב לשינויים יממתיים ועונתיים (מטרות אלו ראויות גם בנושא בקיימות במועצה האזורית כדי שתושביה 'יגלו' יפה ומעניין  גם בסביבה שבה הם מצויים רוב רובו של זמנם ).

אחווה יכולה לשמש סמן בנושא  מה גם שרבות מבוגרות אחווה ילמדו- יחנכו  בבתי ספר שסביבתם דומה לסביבת אחווה.

יותר מכך הצבת הכרת הסביבה  הקרובה כנושא  נכונה לכל תושב בכל מקום ,

אחווה בראשותך- עקב מעמדך, גישתך וניסיונך -עשויה לשמש מרכז אקדמי ומעשי לכל העוסקים בחינוך ובתרבות בכל הרשויות המקומיות ,בכל במסגרות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות ( בתי ספר ,מתנ'סים, תנועות נוער וכ') .

לשיקוליך .

אם תחשוב שהדבר  אינו מעשי/ אפשרי/ ראוי/רצוי כתוב לי (די בשורה אחת)  ואחדל לפנות אליך.       

כל כנס רציני מעורר צורך להמשיך ולעיין .לאחר דברי מאיר שלו שבתי לעיין בשמואל.דוד מוצג שם (למעט פרשת אוריה) כבעל ערכים (לא ארחיב .הוא יצא למלחמה בעמון ,עזב את ירושלים כדי לא להילחם באבשלום ,אסר פגיעה באדוניה ועוד ) אני מקווה שהסטודנטיות שנכחו בכנס עינו בתנ'ך יחד עם מורתם .

גם נושא החינוך לאהבת הארץ   ראוי למחשבה .בפתיחה לכנס צוטט ס. יזהר בנושא החינוך לערכים .רבים הסתפקו בכותרת המאמר של יזהר . עמוס עוז קרא את כולו והוא הסביר את יזהר.כך: ''כשאני נתקל בביטויים –ציוריים כגון:'להקנות אהבת ארץ ישראל ' 'להחדיר את ערכי היהדות' ---אני משתומם 

על מורים ומחנכים שאינם יודעים , ולו מנסיוןצ חייהם, שום אהבה אין ל"הקנות"ושום אמונה אין ל"החדיר" ----.יפה יהיה להישאר בתחום הארוטי ולשאול ממנו דימוי ליחסי החינוך –ליחסי משיכה, פיתוי וגירוי:מורה האוהב מאד את נופי המולדת ,למשל, עשוי למשוך ולפתות ולגרות את כל הסובבים –ני משפחתו,תלמידיו, שכניו ומכריו –לא משום ש"יחדיר" בהם איזה ”ערך"אלא משום שיעורר בהם משיכה, סקרנות,קנאה וחשק להצטרף---באין חשק אין לימוד ואין יצירה ואין אמונה ואין ערכים ואין כלום--".מי שמטיף "להחדיר" בלב הילדים את אהבת הארץ,למשל, סימן שאינו מאמין בכוחה של הארץ להיות נאהבת בלי סלסולי שדכנים ,אם היא יפה ומושכת לב,יפה גם בייסוריה,יפה גם בכיעורה –כי אז נאהב אותה ויאהבוה בנינו אחרינו---"

חוזר המנכ'ל בנושא הטיול,גם נכתב לפני יזהר ועוז , מציג כמטרה את גילוי הסביבה הקרובה ,סביבת חייו של התלמיד והתושב , כמטרה .ברקע ישנה הרגשה כי אין עניין רב בסביבה מצומצמת ו'מוכרת' לכאורה ולכן הוא מפרט נושאי הכרה ושינויים .

לפי זה היו גם דברי ונייר שמסרתי בישיבה בברנר .

אלי. שלא תהיה אי הבנה .אינך חייב לי דבר.ודאי לא להסכים אבל אם תחליט שלא לעסוק בכך הודע לי והניח לך.                                   אוריה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכבוד רות סרלן –מכון מופ'ת                                             חנוכה תש'ע 14.12.09

שלום רב

הנדון: נושא הטיול במכללות להוראה.

מתנצל כ'מושך באוזני כלב עובר'

מסביר:שמי אוריה  בתפקידי כמפקח ארצי על ידיעת הארץ וטיולים  הייתי מעורב ב'הכנסת' נושא הטיול להכשרת הסטודנטים להוראה .זה היה 'מזמן 'החל בימי דב איזן בתנופה, אחר כך קרטע ,חודש ובהמשך הגיע למצבו כיום כאשר יש פורום (שלך?) אך איני חש שהמכללות מתייחסות לנושא

'הוכחה' לכך מצאתי בכנס מכללת 'אחווה' לאהבת הארץ וחינוך לערכים בהשתתפות ראשי מכללות רבים .שני ראשי מכללות סיפרו על טיולים למרחק אף אחד לא התייחס למטרות הטיול .

לקראת הכנס שלחתי לכל משתתף את מה שאני מצרף ב זה.לידיעתך ושיקולייך.

עלי להפנות את תשומת לבך לשתים ממטרות הטיול שבחוזר המנכ'ל .שתיהן ראויות מאד מאד להיות גם מטרות  למכללות .

אחת- הכרת סביבת ביה'ס  מובנת שהרי לא סביר שמורה מקצועי לא ידע במה סביבת ביה'ס עשויה ל'שרתו' בהוראה ,לא סביר שמחנך (כל מורה ) לא ידע על הסביבה שממנה באים תלמידיו ,ידיעה שמסיעת להכיר את התלמיד וכ'.

מטרה זו נראית נכונה גם למורי המכללה שראוי שידעו את הסביבה הפיסית- גיאוגרפית- היסטורית למען מקצועות הוראתם ולכדי להיטיב לדעת את הסטודנטים שלהם. זאת גם ללא  קשר להוראת הטיול .

מובן מאליו שהתנסות הסטודנטים בהכרת סביבת המכללה תסייע להם בפעולתם החינוכית- הוראתית כמורים.

שנית –טיפוח מיומנויות טיול אישיות .כוונת החוזר היא הבאת  התלמיד לכדי יכולת עצמית להכיר את  הסובב אותו  כמפורט בחוזר:אתרים, נופים, תושבים ,שינויים במהלך היממה והעונות .לשם כך יש צורך גם במיומנויות של הפקת מידע ,שימור ידע ,יכולת לתאר כדי לשאול בעלי ידע ועוד .מיומנויות אלה מועילות לכל ודאי לכל מורה .

סבורני כי אחת המכשלות בנושא הטיול היא ראייתו כ'תומך מקצוע' בלבד ולא כאמצעי הנושא מסר חינוכי (מה שנכון לכל אמצעי הוראה נכון במיוחד לטיול)

אעצור כאן.לשיקוליך . חוששני כי המכללות מעדיפות גישה אקדמית רואות בטיול משהו פחות רציני.

ועוד בעקבות כנס אחווה לחינוך לאהבת הארץ וערכים  –בכנס השתתפו ראשי מכללות רבים. בכותרת  הייתה הנחה שאפשר לחנך ישירות לערכים כמו אהבת המולדת בפרט .גם אם הנחה זו נכונה אין בידינו אמצעי להערכת הישגים  בתחום האפקטיבי (בטקסונומיה של  בלום וחבריו) .ס. יזהר התייחס לכך ועמוס עוז הבהיר את דברי יזהר שתמציתם הכרת הארץ, חוויית מגע עימה היא בסיס לאהבתהעשויה אהבת הארץ   מדידהכלישעולם  החינוך אפשר ודבריהם, נראה שהיתה הנחה

 

לשיקוליך

בברכה

אוריה בן ישראל

כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

העתק:יעל שרעבי

לרות אני מצרף מכתב לפרו' זמסקי שיזם את אחווה לאהבת הארץ הנוגע                                                  

גם במטרות הטיול .לידיעה.אוריה

 

 

 

 

 

 

 

 

מה (יהיה ) באתר  זה

·       תמיכה מלאה ונלהבת במטרות הרשומות בחוזר הטיולים של משדד החינוך תזכורת למטרות הסביבה הקרובה תמיד

הסביבה  הקרובה תמיד

קרובה לכל בית הספר,

קרובה לכל כיתה

קרובה לכל קן/סניף של תנועת הנוער ,

קרובה לכל מרכזי התרבות והקהילה ,

קרובה לכל בית מגורי משפחה ,

קרובה  לכל מקום עבודה

קרובה לכל מועדוני הותיקים.   

וגם לכל אדם , בכל מצב, בכל גיל 

הכרת הסביבה הקרובה רשומה במטרות גופים שונים .  היא רשומה במטרות הטיולים שבחוזרי מנכ'ל משרד החינוך היא רשומה במטרות השטחים הפתוחים היא רשומה במטרות החינוך הסביבתי היא מובנת מאליה לכל אם המטיילת עם תינוקה  ועוד ...למעשה אי אפשר שלא לראותה כמטרה ראויה ובכל זאת נעשה מעט מאד להכרתה ולו גם מפני ש''כל אחד'' מכיר את סביבתו האומנם ?

אנו מוזמנים לעין במסמך המציג היטב את מטרת הכרת הסביבה המסמך הוא חוזר מנכ'ל משרד החינוך שנושאו –טיולים במערכת חינוך. .

המטרה-הכרת הסביבה הקרובה " ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

מטרת חינוך זו רואה לנגד עיניה את התלמיד בעת לימודיו ( בהווה)  אך גם ,ובעיקר, את התלמיד

( כ'תושב' ) בכל מהלך חייו('בעתיד').

אפשר להתרשם שהחוזר מתמודד עם ההרגשה- הטענה שאין עניין רב בסביבה הקרובה ואולי בשל כך הוא מפרט : ''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו "

מטרות הטיול בשעות הסיור ובטיול החודשי.

(כפי הרשום בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה  ):

'' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".

"הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

"הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

''פיתוח מיומנויות טיול אישיות כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.      

בחוזר קודם נכתב:"פעולה זו תימשך במשך כל שנות הלימוד ,וייעשה מאמץ מוגבר בכיתות העליונות''

"משחקים בשדה ומחוץ לבית הספר , בעיקר בימים שבהם דרושה הפגה בלימודים בשל מתח או אירוע חריג"

מקריאה זו מובן שחוזר הטיולים מציג ,בשונה ממטרות נושאים ,לרבות  החוזרים העוסקים בחינוך סביבתי וקיימות, .המשפט ''תלמיד ותושב בהווה ובעתיד מתייחס לתלמיד כתלמיד בבית הספר עתה ולתלמיד כתושב -אדם מבוגר לכל משך חייו .

זוהי מטרת חינוך ,מהנעלות שבמטרות .בעוד שמרבית המקצועות הנלמדים מסתפקים בהבאת תלמיד  הכיתה האחרונה  תנאי  כניסה לאוניברסיטה במקצועם .חיי התלמיד מעבר למקצועם אינו בין מטרותיהם.לא רבים מבוגרי ביה'ס  ימשיכו במקצועות שלמדו וימצאו בהן  עניין גם בשנים הבאות .

הכרת הסביבה הקרובה כאחת ממטרות הטיול מתכוונת לתלמיד ולתושב שסביבה זו או דומה לה תהיה סביבת החיים שלתלמידים רבים מאד.

שעת הסיור

לסוג טיול זה אמור להתקיים אחת לשבוע והוא, לפיכך מאפשר מגע מתמיד ושוטף עם סביבת בית הספר .

נבהיר:שעות סיור המתבצעות במסגרת מקצועות נלמדים ובשרותן הן בתחומי הוראת אותו מקצוע אנו מתייחסים כאן למטרות הטיול מעבר לשרותו האפשרי להוראת מקצועות למידה ספציפיים.

שעת הסיור ניתנת לביצועו של כל מורה במסגרת הזמן המיועד לשיעורו במערכת השעות ללא הפרעה לשיעורים האחרים.

בסיומה חוזרים התלמידים ומשתלבים במערכת הנמשכת וגם המורה ממשיך לשיעוריו האחרים .

 

ההצעה בזמנו התכונה לכיתה הבאה ליום- יומיים (כולל לילה ) ותלמידים עוברים בסבב 'אהלים' שונים ש,אגב ,לא מוכרחים להיות אהלים.

'אהל' הטופוגרפיה- והמרשם –

'אהל' הקשר .   הכרת כתב מורס ושימוש בדגלים  קולות זמזום , תיפוף (טוב לאסירים) ו(בלילה ) פנס .

'אהל ' ההצפנה – כתבי סתר וכ'

'אהל ' המדורה –הקפה ,ארוחת השדה , תמרור העשן ומדורה כמעט בלתי בולטת .

'אהל' המסתערבים- הכרת כמה מילי תקשורת בערבית ,כמו : ברכות  וכיוונים .

'אהל ' השימוש בחבל – כפיתות , חיבורים , קשרים .

'אהל' הצ'יזבטרון- שירי פלמ'ח ותקופה .

'אהל' עזרה ראשונה -א'–עצירת דם ,חבישת נקע ,ידענ התנהגות בהקשה ועקיצה .

'אהל' עזרה ראשונה -ב'- הובלת פצוע ע'י יחיד, שניים, אלונקה מאולתרת .

'אהל המודיעין'- תיאורה אדם או עצם (בכתב וברישום) תיאור  התנהגות (בכתב)

בלילה 'אהל' הכרת כוכבי הערב / 'אהל ' ניווט לילי / 'ראהל ' א'ש לילה .

יש ודאי עוד .אני עוצר כאן ומבקש להתייחס לכתוב רק כתרגיל באיתור פעילויות .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאבי שמידע שלום מאוריה

                                                                                             הנדון:''הסביבה הקרובה תמיד''

רצוני להבהיר יותר את בקשותי ממך (ומאחרים כמותך) .

הסיבה :מערכת ההוראה (מקצועות הלימוד) מתרחקת  מאד ממגע עם השדה שעיקרו הסביבה הקרובה למקומות  הלימוד והמגורים  של התלמידים .בסביבה זו נמצא התלמיד לפני ואחרי שעות בית הספר ושנותיו ובה או בדומה ימצאו תלמידים רבים מילדות עד שיבה טובה. גם המשוטטים בעולם נמצאים רוב זמנם, בין שיטוט לשיטוט  בסביבת מגוריהם היא   ''הסביבה הקרובה תמיד'' .

דומני כי מוסכם שהכרת הסביבה הקרובה רצויה לתלמיד כאדם  גם  מפני שההימצאות בה היא עובדה

דומני שנסכים שרצוי לסייע לאדם להכיר את סביבתו ורצוי ואפשרי לעשות זאת כבר מגיל צעיר..נסכים גם שיש עדיפות לסביבה הקרובה למקום מגוריו ולבית ספרו היא זו הקרובה אליו תמיד.

הכוונה ליצור מאגר מידע זמין ונוח לאלה שירצו לסייע לעצמם ולאחרים בהכרת הסביבה הקרובה להם .אפשר לטעון שמידע כזה מצוי בספרים ובאתרי אינטרנט שונים נכון אבל בכל אתר כזה יש בדרך כלל מידע רב מאד על המצוי בתחומו .כך,כדוגמה ספרי הציפורים כוללים את כל ציפורי ארצנו ובספרי הצמחים יש מידע על מאות צמחים בעוד שמעטות  העופות המצויות  בסביבת המגורים  וכך גם צמחים .מה גם שהמידע הנוגע לסביבה הקרובה כולל נושאים נוספים כמוצג בחוזר מנכ'ל משרד החינוך שמציג את הכרת הסביבה כמטרה מממטרות הטיולים.

 

 

 

לאבי שמידע שלום מאוריה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנדון:''הסביבה הקרובה תמיד''

רקע כללי :הסביבה הקרובה תמיד היא הסביבה שבה  מצויים צעירים תלמידים ונוער ,היא סביבת בית הספר ,היישוב והאזור ובה ,או בדי דומה לה ,הם יימצאו גם בבגרותם.

רצוי  ליצור מאגר מידע זמין ונוח לאלה שירצו לסייע לעצמם ולאחרים בהכרת המצוי בסביבה הקרובה להם.

אוכלוסיית היעד הם מדריכי נוער הרוצים להיענות לסקרנות חניכיהם ,בני משפחה ומדריכי חוגים הרוצים לסייע לבני משפחה וקרובים בהכרת סביבתם ,מורים הרוצים , מעבר לחומר הלימודים ,לסייע לתלמידים לגלות את סביבתם ועוד כאלה.

נכון לטעון שרב המצוי  בספרים ובאתרי אינטרנט שונים אך הם כוללים הרבה מדי פריטים ,לא תמיד הפריטים הדרושים .ופחות מדי מידע המכוון לאוכלוסיית צעירים סקרנים לסובב או מובאים לסקרנות כזו.

הכוונה להעמיד  מידע בנושאים אלה:

1)   מידע על מבחר צמחים ובעלי חיים צמחיים מהמצויים ביותר  בסביבה הקרובה.

2)   מידע על תופעות טבע  עונתיות –חודשיות .

3)   מידע על בתי גידול מהמצויים ביותר בסביבה הקרובה .

הנחת יסוד בגישתנו היא  שלהכרת הסביבה אין מניע חיצוני כמבחני בגרות  והרצון להכירה יישען בעיקר על מניע פנימי כמו סקרנות או,אפילו, רצון להימנע משעמום.

לפיכך בכל נושא עלינו את מה שמעניין ומסקרן או כיצד אפשר לעורר עניין וסקרנות בו.

ראוי לדעת שהכרת הסביבה הקרובה היא מטרה רשמית רשומה בחוזר המנכ'ל של

                          משרד החינוך   כך:

                      ''הכרת   אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"  "הכרת  תופעות   מתחלפות  בעונות שונות של השנה

                      ובשעות שונות של היממה "      והנימוק ''כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

מטרה זו ונימוקיה זהים למטרתנו אך לצערנו, מסיבות שונות, לא ניכרת במערכת החינוך

הפורמאלית פעילות להשגת  מטרה זו   .אנו מקווים לעשות למענה .

לגבי צמחים בסביבה הקרובה יוצגו שלש קבוצות ידע:

א-מידע 'אישי' ' של מבחר  צמחים .

ב-מידע על תופעות עונתיות

ג- מידע על  בתי גידול

 

 

 

 

 

 

 

 

לגבי צמחים בסביבה הקרובה מוצעות  שלש קבוצות ידע:

א-מידע 'אישי' ' של מבחר  צמחים .-מובא פרוט כאן

ב-מידע על תופעות עונתיות –

יוכנו רשימות חודשיות המפנות שומת לב לתופעות בעולם הטבע ,בחקלאות וביישוב .

ג- מידע על  בתי גידול  (מקומות חיות)  והצעות פעילות  בבתי גידול המצויים בסביבה הקרובה  או סמוך מאד אליה . ביניהם חוף ים חולי, חוף ים סלעי, חולות , גבעות כורכר, אך גם מגרש פנוי בעיר , מדרכות וצדי כבישים, בית המגורים, גינות בעיר, גנים ציבוריים ,בעלי חיים תחת כיסוי (אבנים קליפות עצים וכ').

-מידע 'אישי' ' של מבחר  צמחים .הכוונה להתמקד בצמחים המצויים ביותר בסביבת מגורי האדם באזורי היישוב הצפוף (אי אפשר להתייחס לארץ כולה והאזור הצפוף נחשב כמרוחק יותר מהטבע) ,לרכז  מידע שנכתב במקורות שונים מידע מבעלי ידע וניסיון שונים לגבי מבחר (כמה עשרות) של צמחי בר, צמחי תרבות (נוי) צמחי תרבות (חקלאות) ואולי גם  צמחים 'מיוחדים' הקשורים במורשת.

אין לצפות שאדם אחד יספק את כל המידע הדרוש אפילו לגבי צמח בודד אך כל אחד,מניסיונו במחקר ומניסיונו בהדרכה-הוראה, יוכל להציע משהו אפילו לגבי צמח יחיד .והפרופסורים שבינינו יוכלו להציע גם נקודות מבט כלליות המכוונות למתבונן בכל צמח .לגבי כל צמח מוצע  מספר  סוגי מידע :

מידע הקשור בשם ,שמו המדעי (במיוחד אם שם זה מתייחס לתאור הצמח ( כמו א-פילום –ללא עלים לנרקיס אפיל) לסיפור עליו כמו ספינה קריסטי לשיזף וסירה) למקום הגדרתו הראשון ( אורן חלב לאורן ירושלים)

שם עברי(כנ'ל) , שם הערבי (כנ'ל)  ,בכינויו העברי-עממי (כפעמוני גשם לבן חצב סתווני)

מידע הקשור בשימוש    חלקים נאכלים-פרות, עלים ,זרעים) , שימוש מעשי ( משענת קנה) מאבחנים (מים, שרידי נוף, סוג קרקע) תעשייה (שמן,יין) מלאכה ( מחצלות) ,קישוט (מחרוזות פרחי חרצית) 

מידע על שימושי 'צבאי' (תושיה)

מידע קשור בריח (צחנן, אזוב , הדר, הדס)

מידע קשור בטעם .(  צוף -יערה , לשון פר ,בולבסי שעורת הבולבוסין, חמיצות אוג וכמובן פרות קטלב ,שיזף ועוד )

מידע קשור בעמלנות (  עשיית חבלים –מתנן ,גילוף קליפה- תפוז ,חריטה קישוטית – ענפים ישרים .מסגרות סביב קליפה מתחלפת- אקליפטוס , חרוזים – לבנה, צחנן ,ועוד)

מידע קשור במישוש   (  זנב ארנבת,  גזע קטלב)

מידע קשור בקול (צפצפה  מגבעול דגן, צפצפה מעלי אקליפטוס)

''טריקים''   1000 עלי (קזוארינה)  בין שתי אצבעות,'דרגות קצונה' מדבקה ,'פיצוץ' ירוקת החמור)     ועוד מידע קשור למורשת   צמחים הנזכרים במקורות , קשורים לחגים .

מידע קשור לאגדות, פולקלור פתגמים וכ'    

הפצת זרעים,שיטות להשארת זרעים קרובים, ''תקשורת'' עם מאביקים ('הודעה' על צוף ומקומו ,על הפריה שכבר הייתה, על בשילות הפרי התנהגות חסכונית במים ,הקרבת חלקים במצבי יובש שורשים מתכווצים להתבוננות רב פעמית גם בהבדלי זמן קצרים.-במהלך יממה ( 'ליווי' השמש –חרצית ,עלי חלמית-פתיחת פרחים בבקר –כלנית- בערב-נר לילה, 'חילופי 'משמרות'  בפרחים –חצב- פרחים בני יום -) במהלך ימים מעטים (התגבהות מהירה של חצב ,השתנות צבע פרחים בתורמוס , התרחקות פרח הכלנית מעלי הלוואי)  התבוננות עונתית ניצנים בשלכת ,עלי פסיג ,שושנות עלים    

נזכיר אין ציפייה ואין כוונה שכל אחד יספק ידע   בכל ראשי הפרקים האלה  אפילו לגבי צמח אחד .נברך על כל מידע ונקווה שיחד אפשר יהיה להעמיד לרשות מדריכי נוער, בני משפחה, רכזי חוגים  וכמותם מידע מועיל להכרת צמחים בסביבתם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לגבי בעלי חים בסביבה הקרובה

הכוונה להתמקד בבעלי חיים ממצויים ביותר בסביבת מגורי האדם באזורי היישוב הצפוף (אי אפשר להתייחס לארץ כולה והאזור הצפוף נחשב כמרוחק יותר מהטבע) ,לריכוז מידע שנכתב במקורות שונים: מידע מבעלי ידע וניסיון שונים לגבי מבחר של עופות ,יונקים ,זוחלים, וחרקים מהנפוצים והבולטים לעין בסביבה הקרובה. אין לצפות שאדם אחד יספק את כל המידע הדרוש אפילו לגבי בעל חיים  בודד אך כל אחד,מניסיונו המחקרי ומניסיונו בהדרכה -הוראה, יוכל להציע משהו אפילו אם רק לגבי אחד מבעלי החים שבסביבה  הקרובה.

יש להניח כי עצם גילוי בעלי חיים ( מתחת לכיסוי, בחדר המגורים, בשלולית, בתוך תלוליות עפר וכ' ) וגם התבוננות בהתנהגות התבוננות בצפוי ( התקבצות ללינה ,תפיסת נמלה במשפך ארי נמל, האכלת גוזלים , 'שימוש' בכלי מים לשתייה ורחצה וכ') .

לגבי עופות אפשר לראות את  העוסקים בציפורי הבית והחצר כביאים ומנוסים .נצפה מיודעי זוחלים יונקים

דו חיים ועטלפים למידע על המצויים הבולטים בסביבה הקרובה והצעות התבוננות בהם.

מבין החרקים ניאלץ להסתפק בבולטים ביותר .

בכל כל בעלי החיים יכולים להיות נושא להכרות ללא קשר לאלה שלגביהם נשתדל להביא מידע מפורט יותר.

 

 

 

 

לאמוץ דפני הרבה שלום                                                  יז בשבט תש'ע   1.2.10

אני חוזר ומודה על מה ששלחת .אך הדפים נכתבו לחוגי סיור שאמורים להקדיש זמן רב לחורש או לכל פיסת נוף . בשלב הראשון לא רצוי שייוצר רושם שזו הרמה שאליה אנו מתכוונים . כאשר באתר 'הסביבה הקרובה תמיד' יהיה חומר רב אפשר יהיה להביא גם דפים כמו שלך .

אני מכיר קצת ממה שכתבת גם רשימות בעיתוני הנוער של החברה שנאספו בספר ,גם חוברות על צמחי בר מהגרים ותועלת .רשימות הנוער גם כמו שהן מתאימות מאד . המידע שבחוברות נוגע גם בצמחים שבמבחר וברור שטוב שיהיו באתר. כל מה שיופיע באתר יימסר בשם הכותב  וסבורני כי דברים שלך יוכלו להירשם בכותרת משנה ''ניצן'' .

אנא קרא את הכתוב וראה כיצד תוכל לסייע.

בברכה אוריה

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net




לאבי שמידע  הרבה שלום                                                יז בשבט תש'ע   1.2.10

                                                       הנדון:''הסביבה הקרובה תמיד''

בפנייתי הראשונה לא פרטתי את הדברים גם מפני שחשתי ששיחה עמך עשויה להאיר עיני.

כדי לחסוך שיחה מצ'ב דברים  מבהירים .ראשונים כללית והמשכם פרוט מוצע –אפשרי בנושא הצמחים.

אני בטוח שתבין את הכוונה שקיצורה סיוע לקרוב תלמידים ונוער לטבע הקרוב אליהם .

אין הכוונה רק למתעניינים בטבע .הכוונה לנסות ולעורר ברבים-במיוחד בתלמידים ובנוער עניין בטבע לא כדי שייעשו בוטנאים אלא כדי שיוכלו למצוא עניין בסביבה שבה הם מצויים, סביבה שלא נבחרה בשל יופי או עניין אך בה הם שוהים רוב זמנם וראוי לסייע להם בגילוי היפה והמעניין שבה.

רצוני להבהיר יותר את בקשותי ממך (ומאחרים כמותך) .

הסיבה :מערכת ההוראה (מקצועות הלימוד) מתרחקת  מאד ממגע עם השדה שעיקרו הסביבה הקרובה למקומות  הלימוד והמגורים  של התלמידים .בסביבה זו נמצא התלמיד לפני ואחרי שעות בית הספר ושנותיו ובה או בדומה ימצאו תלמידים רבים מילדות עד שיבה טובה. גם המשוטטים בעולם נמצאים רוב זמנם, בין שיטוט לשיטוט  בסביבת מגוריהם היא   ''הסביבה הקרובה תמיד'' .

דומני כי מוסכם שהכרת הסביבה הקרובה רצויה לתלמיד כאדם  גם  מפני שההימצאות בה היא עובדה

דומני שנסכים שרצוי לסייע לאדם להכיר את סביבתו ורצוי ואפשרי לעשות זאת כבר מגיל צעיר..נסכים גם שיש עדיפות לסביבה הקרובה למקום מגוריו ולבית ספרו היא זו הקרובה אליו תמיד.

הכוונה ליצור מאגר מידע זמין ונוח לאלה שירצו לסייע לעצמם ולאחרים בהכרת הסביבה הקרובה להם .אפשר לטעון שמידע כזה מצוי בספרים ובאתרי אינטרנט שונים נכון אבל בכל אתר כזה יש בדרך כלל מידע רב מאד על המצוי בתחומו .כך,כדוגמה ספרי הציפורים כוללים את כל ציפורי ארצנו ובספרי הצמחים יש מידע על מאות צמחים בעוד שמעטות  העופות המצויות  בסביבת המגורים  וכך גם צמחים .מה גם שהמידע הנוגע לסביבה הקרובה כולל נושאים נוספים כמוצג בחוזר מנכ'ל משרד החינוך שמציג את הכרת הסביבה כמטרה מממטרות הטיולים.

איני מבקש שתטרח ותתחיל להכין 'חומר' לנוער אך אני מניח שתוכל להציע דרכי הסתכלות ונקודות הסתכלות כלליות מתאימות לכל צמח ולכל חבורת צמחים ,יחסי צמחים בעלי חיים , תנועה, התנהגויות עונתיות של צמחים וכ'

וגם מתוך ניסיונך תוכל להציע משהו לגבי צמחים אחדים מהמצויים ביותר .

ודאי ידועים לך מורים או מדריכים שהראש שלהם מתאים לנכתב כאן .נשמח לקבלת כתובת במיוחד של אלה שגם העלו דברים בכתב .בברכה אוריה

         קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאבי ארבל   שלום מאוריה                                חנוכה תש'ע 12.12.09

רצוני להתייעץ בך ואם אפשר גם להיעזר.

עם השינויים שחלו בתכניות הלימודים ועם –'הרחבת' לימודי הטבע ללימוד מדעים והכרת הסביבה ל'חינוך סביבתי' נוצר מצב של ריחוק מהסביבה הממשית.

מערכת החינוך נמדדת כיום מהישגיה במבחנים ארציים ובינלאומיים וממילא אין  לבה למצוי בסביבת התלמיד עתה שהיא ,במקרים רבים, הסביבה שבה,או בדומה לה, הוא יימצא רוב ימיו.

ההתייחסות לסביבה אפשרית במסגרות הפחות פורמאליות –תנועות נוער, חוגי העשרה, פעולות פר'ח , גרעיני ש.שין, בנות שרות לאומי ,מורים בשעות פרטניות ב'אופק חדש' וכ'.

אלה פועלים עם ילדים ונערים ב1-2 פעולות מדי שבוע,רובן בסביבה הקרובה .

כולם ישמחו  לגוון ולהעשיר את פעולותיהם בפעולות טבע ,ידיעת הארץ וסיורים קצרים.

רצוי ואפשר להעמיד לרשותם חומרי עזר (כתובי נייר או אינטרנט) ,

אני פועל ומתכוון להרחיב פעולת  בנושאים אלה .

סבורני כי מידע על תופעות עונתיות (כפי שכתבו 'בימים ההם' אליעזר שמאלי ואמוץ כהן ולא מכבר שלמה מירון ומדורים קבועים  בע.ל.ה ובסלעית). .עשוי להועיל .

אתה, עוזי, אחד הבקיאים בנושאים שכונו בעבר 'טבע' –חי צומח ונוף .

אשמח להיוועץ בך .ייתכן גם שיש במגירותיך רשימות כאלה גם אם אינן 'מכסות' את כל חודשי השנה ואת כל הנושאים ואשמח להיעזר במה שיש . .

אבוא לשיחה בכל עת ובכל מקום נוח לך .

פעולה זו אינה ממומנת ,אני מקווה שתתאפשר הדפסה והפצה.

בברכה אוריה בן ישראל

כתובת: אוריה בן ישראל –כפר גיבתון . דאר רחובות 76910 9454505  08

בברכה אוריה

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדגמת נושאים אפשריים .

הבהרה: גישת תמיהה וסקרנות 'לא מדעית' מכוונת לילד-נער יוצא לנוף קרוב לביתו ולפעמים לשוטטות במרחב קרוב.

לא חלופה לשיעורי מדע ,לא 'פתח' מכוון להם אך סקרנות מדעית תיענה במידת היכולת והאפשרות . כדי להקצין. אפשר אפילו בלי לדעת שמות צמחים ובעלי חיים .ברור שלידיעת השמות יש ערך וגם בדף זה אנו מזכירים שמות אך צמחים ובבע'ח נשארים מעניינים גם באלמוניותם.

נושאים אפשריים (רשומים ללא סדר) בכל חודש .:

מראה כללי של השדה (שדה לענייננו הוא גם רחוב בעיר ,גם מטע ,אפילו כביש 6 בנסיעה וכ'.)

תופעות משתנות –ניכרות לעין מדי חודש

אפשרויות (רשימה לא מלאה )

התרשמות משטח במבט כללי: משטחים ירוקים ובהם נבטים,שושנות עלים, שלכת, לבלוב (באותו שדה גם מראות שונים ).עצים מלבלבים, נושאי פרחים, נושאי פרי, שלכת .

בע'ח- להימצאותם .ראשית,כמובן אלה שנראים לעיין כמו עופות, חלזוניות, חרקים מעופפים .זחלים מכרסמים וגם עקבות בדרכי עפר, בחול, בבוץ .סימני אכילה: זרעים בגללים, לעוסיות ונבירות בקרקע של חזירי בר , תלוליות של חולד,נמלים ואחרים, גומות של ארי נמל ,לשלשת של שועל מעופף. בע'ח מתחת לכיסוי וכ'.

קשר ניכר בעלי חיים וצמחים –'שיחת' צמחיפ עם מאביקים-צבע,ריח, 'שיחה'-דרכי צוף,'הודעה' על גמר אבקה-צוף .בערב :שועלים מעופפים לפרות עסיסיים, .ביום צופיות לצמחי צוף .

קולות -  עופות  במצבים וצרכים שונים,חיות בית (מחמד) ,חרקים –צרצר בלילה , חגב וציקדה ביום וכ'

ריחות  במועדם : קידה, רותם, הדרים, חרוב, ריח גשם ראשון, ריח קציר (בכביש באר שבע בעונה,) ריח אבטיחים –(כנ'ל)

מאכלי רחוב  ה'רחוב' שלנו הוא משעול  הטיול . פרות בר – קטלב, עוזרר,שיזף,

שקמה.פטריות ,צבר פרי מטע נטוש : שקד –כל שקד טרם התקשות ,שקד מתוק ,

תאנה, רימון, תות, 'שכחה'  מטע לאחר קטיף –פרדס, כרם, .שדה חמניות לאחר קציר , מקשה לאחר אסיף, פרי חורג מחצר לרחוב  –תות, שסק, רימון, תאנה, פיג'ואה,גויבה.עצי שדרה נותני פרי –תפוזים סיניים פרחי צוף –שאפשר למצצם - שעונית ,לשון פר,עשבים נאכלים  שעורת הבולבוסים, עשבים לתיבול וחליטה  -מרווה, אזוב, עשבים להכנת סלט עשבים לבישול

צמחים לעמלנות:  חרציות לזר . 'דרגות קצונה' מדבקה (סגן- סרן ),פרי צחנן ולבנה למחרוזות.

'אמנות' – זרי חרציות . מיסגור קטעי קליפת גזע אקליפטוס כציור מופשט .

תנועת צמחים הנראית לעין:'שעוני' מקור חסידה .תגובת בוצין ללחץ על הפרח.

פעילות צמחים לאורך זמן- מספר שעות: תנועה בעקבות השמש- פרחי חרצית, עלי חלמית.  -מהלך יממה :חילופי קבוצות פרחי בחצב,הסגרות פרחים בערב –ככלנית וציפורני חתול  פתיחת פרחים בערב – נר הלילה . במהלך יום-יומיים התארכות דלעת הנחש. התרוממות חצב .

התבוננות בבעלי חיים- מתקבצים ללינת יחד –נחליאלי, דרור , אנפיות .

הולכים בעקבות מחרשה ומכסחת –עורב, אנפית.

התנהגות עונתית בבעלי חיים- הבחנה זכר- נקבה- צעיר .שמירת מרחב ,חיזור הכנה לקינון, דגירה . טיפול בגוזלים מחוץ לקן ,שמירה על אפרוחים.שירה- בחיזור, בשמירת תחום , באזהרה מאויב. שינויי צבע -לקראת קינון לקראת נדידה וכ'.  ויש כמובן עוד.

זו רשימה חלקית לפיה מובן הכיוון-הפניית תשומת לב להרבה תופעות בראש  וראשונה למה  שבולט לעין ומכך לפרטים נוספים . 

 

 

בבתי הספר צומצם עד ביטול לימוד המקצוע והנושא  שכונה בעבר הלא רחוק ''טבע'' או ''מולדת'' בכך  גם נתמעט מאד המגע הישיר עם הסביבה והטבע.כך ברוב בתי הספר.

יש הטוענים שהילדים היום הם שוכני חדרי המחשב והטלוויזיה שבביתם וקשה עד בלתי להוציאם לסביבה –למציאות בחברתית והפיסית .אך עובדה היא שתנועות נוער וחוגים עושים זאת וגם משפחות ולמעשה,נמצא כל אחד מחוץ למבנים כילד בדרכו לבית ספרו .למועדון ואפילו לקניון וכך המבוגר בדרכו למקום עבודתו ובכלל .

ומותר גם לצעירים ולמחנכי דור העתיד לזכור כי במהלך החיים  מצטמצמות אפשרויות הניידות ,היציאה ואפילו הנסיעה מוגבלות לסביבת הבית .

ועד הסביבה הקרובה היא הבסיס המשותף לכל שוכניה בכל גיל –שירת הציפור אינה 'שייכת' לילדים בלבד .ראוי לפיכך לראות את הכרת הסביבה הקרובה כמטרה לימודית- חינוכית בכל גיל ,

המשפטים האלה חדשים לכאורה הם, לזכותה של מערכת החינוך רשומים מזה עשרות שנים במטרות

משרד החינוך כך:

אנו מוזמנים לעין במסמך המציג היטב את מטרת הכרת הסביבה המסמך הוא חוזר מנכ'ל משרד החינוך שנושאו –טיולים במערכת חינוך. .

המטרה-הכרת הסביבה הקרובה " ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

מטרת חינוך זו רואה לנגד עיניה את התלמיד בעת לימודיו ( בהווה)  אך גם ,ובעיקר, את התלמיד

( כ'תושב' ) בכל מהלך חייו('בעתיד').

אפשר להתרשם שהחוזר מתמודד עם ההרגשה- הטענה שאין עניין רב בסביבה הקרובה ואולי בשל כך הוא מפרט : ''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו "

"הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "

"הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

''פיתוח מיומנויות טיול אישיות כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

(הרשום בחוזר הטיולים בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לעוסקים בחינוך הסביבתי שלום                    ערב שבועות תש'ע 18.5.10

מכתב זה יישלח למחלקות החינוך של המשרד להגנת הסביבה ,החברה להגנת הטבע

ורשות הגנים ולמרכז השל .

אני אדם פרטי.אינכם חייבים ספר לי על פעולותיכם אך יש להניח שהתשובות לשאלות אלה   מונחות ממילא לפניכם. בכל מקרה ,כדי שלא אמתין לשווא ,אם לא תוכלו או לא יהיה לכם זמן להשיב הודיעו לי על כך .אני מוכן לעיין בחומר כתוב, להגיע לשיחה,לקבל הכוונה לאתריכם באינרנט.

אני בטוח שיש לכם חומרי פעילות והדרכה מסודרים אשמח מאד לראותם .

ברור שלא כל השאלות מתאימות לכולכם אך יש לכם ודאי מה להעיר על רובן.

אנא קחו בחשבון ששאלות הן שאלות של כל מי שנושאי החינוך והחינוך הסביבתי  בכללם מעניין/מטריד ואפילו מדאיג אותו ,יש רבים כאלה גם אתם .

ואיני שוכח שאינכם חייבים לי דבר ואני מודה שידיעותי על השקפותיכם ,מטרותיכם ופעולותיכם הטובות הן מקריות אך קרוב לודאי גם בין אלה  הפועלים עימכם יש דומים לי בידע הנ'ל.

השאלות:

מהו המטרות הכוללות של החינוך הסביבתי (שבפעולתכם) .או ,במילים אחרות, מה הוא התוצר ה'סופי' של –חניך/תלמיד ש'יעבור' את מערכת החינוך שלכם ?האם, בהקשר זה ,ובנושאי חינוככם החניך  נימצא/יימצא ברצף שבין הגלובלי ללוקלי  ומה עם רוב רובם של בוגרי בתי הספר ומערכות החינוך הסביבתי שיהיו אזרחים 'רגילים' מן השורה? מה יצופה מהם מעבר /בנוסף לפעולות אישיות שגרתיות כשמירת ניקיון ,מיון פסולת ,חיסכון במים ובאנרגיה  שנעשו לחוקים אזרחיים ,שעניינם  בתחום

החינוך לאזרחות ?

כיצד ניתן להעריך את הישגכם בחינוך הסביבתי (היש מדדים?)

כיצד משתלבת /מוסיפה/משנה פעולתכם להוראה/ללימוד ולחינוך המתקיים בבתי הספר שעימם /בהם/ לידם אתם פועלים? הערה: לגיטימי לחשוב שאין צורך בשילוב ופעולתכם היא תוספת חשובה/ רצויה/ הכרחית לתלמידים בצד/בנוסף לבית הספר במיוחד אם בית הספר אינו עושה די בנושאים אלה?

רמת התיאום עם בתי הספר /רשויות החינוך  המקומיות? הערה כנ'ל.

מה מקומה של הכרת הסביבה בחינוך הסביבתי? האם צודקים הסבורים שהכרת הסביבה היא תנאי הכרחי לכל פעולה סביבתית ? ראוי לזכור שהכרת הסביבה כוללת

גם את החברה , המורשת ,ההיסטוריה ,הספרות שאינם נראים במבט כללי כנוגעים/ משפיעים על נושאי הסביבה המקובלים . לשירה מקומית ואפילו לבית כנסת מקומי השפעה מעטה ,אם בכלל , על מצב האוזון או  על זיהום המים והאוויר. ובכל זאת  ...

מהי האוכלוסייה  שאתם פועלים עימה ?מדוע רק איתה?מהם מקומות הפעילות בתי ספר?מועדוני נוער?)  מהן שעות הפעילות (שעות מערכת ,לימודי העשרה ?.אחרי בלימודים?).

 האם פעולותיכן נערכות גם בחופשות חגים וחופש גדול ? האם רצוי שיערכו במהלך  השנה כולה?

מהן הגילאים שעימם אתם פועלים ? היש רצף/ המשכיות מגיל לגיל ? הם התוכניות הייחודיות לגילאים השונים? היש התאמת תכניות (חפיפה, המשכיות ,השלמה?) בין התכניות הגילאיות?  האם עומדת בתכנון זה  הידיעה כי 'זה את זה יקבל רק /בעיקר מאיתנו ולזה ואולי רק לזה תהיה השפעה לפעולותיו/התנהגותו  בהמשך' ?. מה מצופה מפעולותיו בהמשך, לאחר 'גמר' פעולתכם עימו?.מה אפשרויות פעולותיו בהמשך ? ולבסוף האם אתם מציידים את 'בוגריכם ' (חלקם  

 

-2-

תלמידי כיתות יסוד) ב'כלים' להמשך פעילות /קבלת מידע בנושאים שאתם  מחשיבים?מהם 'כלים 'אלה ?ועוד האם יש תיאום/ מחשבה משותפת /הפרייה מעשית ורעיונית ביניכם ובין גופי חינוך סביבתי מקבילים ?

מה קשריכם ,במיוחד לאחר גמר פעולותיכן החינוכיות ,עם גופים ארציים הפועלים גם עם ככל האוכלוסייה וכל גלאיה גם /לא רק בנושאים סביבתיים –סניפי החברה להגנת הטבע ,מרכזי קהילתיים או עם תנועות נוער הפועלות עם נוער כל השנים מגיל ד' עד י'ב וגם,חלקית אחר כך עם ש.ש.נים וגרעינים? או,אם יש לכם גוף כזה.

מתנצל על הטרדה אני בטוח שמעצם פעולתכם חשבתם על הדברים ותשובה להן אינה כרוכה בטרחה מיוחדת  מה גם שברור לי שאינכם חייבים לי דבר ואם אינכם רוצים/יכולים להתייחס  ל'נינדוד' שלי הודיעי זאת גם בטלפון כדי שלא אמתין לשווא .

ייתכן שהתשובות לחלק/לרוב השאלות מצויות ממילא בתכניות ובסיכומי דיונים כתובים בפרסומים פנימיים וחיצוניים כאתריכם באינטרנט ותוכלו לכוון אותי לעיון שם .

בדעתי לשתף נוגעים בדבר בכתוב כאן ובתשובותיכם .

בברכה ובהערכה  אוריה בן ישראל

 

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספת לאנשי הנהלת משרד החינוך.

פעולות החינוך הסביבתי מעניינות /צריכות לעניין גם אתכם ,במיוחד לאחר שהחברה להגנת הטבע צמצמה מאד מאד ,בלי שמשרד החינוך חש כך, את תרומתה בנושאי הטיול ועברה מהחינוך להכרת הארץ לחינוך סביבתי ללא דאגה שלה ושל המשרד למחליף ממשיך .   החינוך הסביבתי נראה כיום כמחליף חלק מהפעילויות הטיוליות ומתקיים גם על זמן הטיולים .היציאה לניקוי חוף הים,למשל, עשויה להיחשב מחליפת יציאה להכרת החוף.  הכרת הסביבה היא ממטרות הטיול וראוי לבחון כיצד כל גוף מהעוסקים בחינוך הסביבתי מביא את התלמידים שעימם הוא פועל גם להכרת הסביבה לפי חוזר הטיולים ולו גם מפני שבמקרים רבים נתפש החינוך הסביבתי כתחליף לטיול .

רצוי לרענן את הרשום כמטרות הטיול של  משרד החינוך .

הזמנה לעיין בחוזר מנכ'ל משרד החינוך שנושאו –טיולים במערכת חינוך. כך:  '' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".מטרה מובנת מאליה .אך אינה יחידה מטרה ראויה אף היא: (ציטוט: ) "הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים "  מטרת הכרת הסביבה הקרובה מנומקת היטב כך (ציטוט:) " ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה'' מטרת חינוך זו רואה לנגד עיניה את התלמיד בעת לימודיו בהווה)  אך גם ,ובעיקר, את התלמיד  כ'תושב' ,בכל מהלך חייו('בעתיד').אין צורך להבהיר שזו מטרת חינוך מהמעולות ביותר לפיה מערכת החינוך לוקחת אחריות על התלמיד גם בעת לימודיו וגם בחייו ,לאחר תקופות לימודיו ואפילו  עד לשיבתו הטובה שגם בה הוא יימצא בסביבה קרובה שמשרד החינוך דואג לגלותה לתלמיד ודואג לצייד את התלמיד ביכולת להמשיך ולגלות יופי ועניין אפילו בסביבה הקרובה שבה יימצא רוב ימיו .

אפשר להתרשם גם שהחוזר מתמודד עם ההרגשה- הטענה שאין עניין רב בסביבה הקרובה ואולי בשל כך הוא מפרט : ''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו" –מכלול נושאים שהם גם מעבר למצוי בתכניות הלימודים וגם "הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "המחייבות פעילות בזמנים נוספים לזמני בית הספר.בכך יש קביעה/ציפייה שלהשגת מטרות הטיול יש /יהיו שותפים בחברה ובקהילה .וגם תלמידים בוגרי מערכת החינוך ולשם כך רשומה גם מטרה נוספת ''פיתוח מיומנויות טיול אישיות " ומנומקת  "כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

(כך רשום בחוזר הטיולים בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה) 

גם כאשר מערכת החינוך נמדדת במדדים ארציים ובינלאומיים ,ואולי דווקא בשל כך ,רצוי לרענן את המחשבה והפעילות בנושאי  בית הספר וסביבותיו ומטרות הטיול הרשומים פורמאלית בחוזר המנכ'ל.

היות ואיני יודע מי מהנהלת המשרד אחראי לנושא אני מעביר העתק מכתב גם ללשכות המנכ'ל, ללשכת יו'ר המזכירות הפדגוגית ולשכת המינהל הפדגוגי.

אני סתם אזרח.  סלחו  על ההטרדה.אודה אם תתייחסו.

בדאגה, בברכה ובהערכה אוריה בן ישראל

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

מכתב זה יישלח למחלקות החינוך של המשרד להגנת הסביבה ,החברה להגנת הטבע

ורשות הגנים ולמרכז השל .

אני אדם פרטי.אינכם חייבים ספר לי על פעולותיכם אך יש להניח שהתשובות מצויות בידכם .

בכל מקרה ,כדי שלא אמתין לשווא ,אם לא תוכלו או לא יהיה לכם זמן להשיב הודיעו לי על כך .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאבינועם דנין  שלום                                                יז בשבט תש'ע   1.2.10

                                                       הנדון:צמחים בסביבה הקרובה תמיד'

אני מבקש להסתייע בך ממך (ומאחרים כמותך) כדי לקרב נוער לטבע הסביבה שבה הוא חי .

הסיבה :מערכת ההוראה (מקצועות הלימוד) מתרחקת  מאד ממגע עם השדה שעיקרו הסביבה הקרובה למקומות  הלימוד והמגורים  של התלמידים .בסביבה זו נמצא התלמיד לפני ואחרי שעות בית הספר ושנותיו ובה או בדומה ימצאו תלמידים רבים מילדות עד שיבה טובה. מבתי הספר מצופה כיום לעמוד במבחני הערכה ארציים ובינלאומיים שאינם כוללים את הסביבה שבה חי התלמיד ובה,קרוב לודאי, יימצא  רוב ימיו .

ונוער לא חדלו מסקרנות ומרצון להכיר ולהבין את סביבתם .עדות לכך הם גני הילדים,וכיתות היסוד .היא גם  מקום פעולות תנועות הנוער וחוגים ובהזדמנויות שוניות גם  של מורים  בשעות שאינן הוראה בכיתה.

.אפשר לסייע להם .

אין הכוונה רק למתעניינים בטבע .הכוונה לנסות ולעורר ברבים-במיוחד בתלמידים ובנוער עניין בטבע לא כדי שייעשו בוטנאים אלא כדי שיוכלו למצוא עניין בסביבה שבה הם מצויים, סביבה שלא נבחרה בשל יופי או עניין אך בה הם שוהים רוב זמנם וראוי לסייע להם בגילוי היפה והמעניין שבה.

לשם כך אפשר  ליצור מאגר מידע זמין ונוח לאלה שירצו לסייע לעצמם ולאחרים בהכרת סביבתם הקרובה. .מידע כזה מצוי בספרים אמנם ובאתרי אינטרנט שונים נכון אבל בכל אתר כזה יש בדרך כלל מידע רב מאד על המצוי בתחומו .כך,כדוגמה ,טובעים הקרובים אלינו בין אלפי  דומיהם. 

בנושא הצומח אנו סבורים שיש להציג שלושה סוגי מידע:

א-     מידע 'אישי' על מבחר צמחי בר, נוי,  תרבות בה כל צמח יוצג מנקודות מבט רבות כדי שכל ילד יוכל למצוא נקודת עניין .

ב-      מידע לפי עונות השנה ,חודש חודש ואפיונו .

ג-       תשומת לב לבתי גידול סמוכים כחוף,חול, כורכר ,גן ציבורי ,מדרכות וצידי דרכים וכ'

איני מבקש שתטרח ותתחיל להכין 'חומר' לנוער אך אני מניח שתוכל להציע דרכי הסתכלות ונקודות הסתכלות כלליות מתאימות לכל צמח ולכל חבורת צמחים ,יחסי צמחים בעלי חיים , תנועה, התנהגויות עונתיות של צמחים וכ'

אפשר גם לגבי צמח אחד אפשר מתוך מה שכבר כתבת .אפשר גם מידע של 'סמל עשבים' . .

ודאי ידועים לך מורים או מדריכים שהראש שלהם מתאים לנכתב כאן .נשמח לקבלת כתובת במיוחד של אלה שגם העלו דברים בכתב .בברכה אוריה

         קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

לקרוא בחוזר מנכ'ל משרד החינוך שנושאו –טיולים במערכת חינוך-הזמנה.

הזמנה למשרד החינוך  (מנכ'ל,, מינהל פדגוגי, מזכירות פדגוגית) ), למשרד להגנת הסביבה (וועדת החינוך) , למשרדי  החברה להגנת הטבע (אגף החינוך) , לרשות הטבע  והגנים (אגף החינוך),

 למרכז השל ,למחלקות להוראת  המדעים ,למתנ'סים ,לאגפי ההדרכה של תנועות הנוער, ולכל  בית משפחה –הורים וילדים ואפילו במועדוני הקשישים.,

אחת המטרות '' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".מובנת מאליה לבתי הספר .לא  נעסוק בה כאן.נשים לב למטרות הבאות. (ציטוט: ) "הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים "  מטרה זו מנומקת  (ציטוט:) " ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה'' מטרת חינוך זו רואה לנגד עיניה את התלמיד בעת לימודיו ( בהווה-תלמיד )  אך גם ,ובעיקר, ( כ'תושב') בכל מהלך חייו('בעתיד').אין צורך להבהיר שזו מטרת חינוך מהמעולות ביותר לפיה מערכת החינוך לוקחת אחריות על התלמיד גם בבגרותו ,לכל אורך חייו לאחר ימי בעת לימודיו וגם בחייו ,לאחר תקופות לימודיו ואפילו  עד לשיבתו הטובה שגם בה הוא יימצא בסביבה קרובה שמשרד החינוך דואג לגלותה לתלמיד ודואג לצייד את התלמיד ביכולת להמשיך ולגלות יופי ועניין אפילו בסביבה הקרובה שבה יימצא בשיבתו הטובה.

אפשר להתרשם גם שהחוזר מתמודד עם ההרגשה- הטענה שאין עניין רב בסביבה הקרובה ואולי בשל כך הוא מפרט : ''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו" –מכלול נושאים שהם גם מעבר למצוי בתכניות הלימודים וגם "הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "המחייבות פעילות בזמנים נוספים לזמני בית הספר.בכך יש קביעה/ציפייה שלהשגת מטרות הטיול יש /יהיו שותפים בחברה ובקהילה .וגם תלמידים בוגרי מערכת החינוך ולשם כך רשומה גם מטרה נוספת ''פיתוח מיומנויות טיול אישיות " ומנומקת  "כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

(כך רשום בחוזר הטיולים בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה )

מטרות החינוך הסביבתי ומטרות הטיול .

 

 

חינוך סביבתי (  כולל חינוך לקיימות וכ' וכ') והכרת הסביבה

(פניה למובילי החינוך הסביבתי)

נניח כי לקורא שורות אלה ברורות מטרות החינוך הסביבתי והן מטרות ראויות מאד .

נניח גם שכותב שורות אלה אינו ממטיב להכיר את נושא החינוך הסביבתי .

למרות ''נניח-"ים אלה אלו אני מזמין את  אנשי החינוך הסביבתי (כולל כנ'ל) לעיין בחוזר מננכ'ל משרד החינוך –טיולים במערכת החינוך .חוזר זה עקבי למדי בהצגת מטרות הטיולים וכבר בחוזר משנת     רשום בו החינוך הסביבתי כאחת המטרות .

החוזר ל'דורותיו' מציע מגע ישיר של בית הספר עם סביבתו .שעת הסיור' היא אחת משלושת סוגי הטיול,בצד הטיול השנתי והטול החודשי , ומוצע לקימה אחת לשבוע ולפחות 15-10 פעמים בכל שנת לימודים .שעת הסיור היא שיעור רגיל באורכו וסביבת פעולתו היא הסביבה שמחוץ לכיתה .לסביבות רחוקות יותר מוקדש הטיול היומי שמוצע לקיימו אחת לחודש ,שש פעמים בכל  שנת לימודים.סוג טיול זה אמור לסייע גם בהשגת מטרות שעת הסיור וגם להרחיב פעילות גם בסביבה רחוקה יותר.

כך עומד לרשות  בתי הנספר זמן רשמי לפעילות  בסביבה הקרובה ,זמן המוצע להכרתה.

יש להניח כי גם החינוך הסביבתי 'משתמש' במשאב זמן זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 אחד מהמוזמנים פועל עם תלמידים ונוער בבתי הספר מערכת החינוך לכל אחד מהמוזמנים  מטרות משלו

 

 '' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".מטרה מובנת מאליה .אך אינה יחידה מטרה ראויה אף היא: (ציטוט: ) "הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים "  מטרת הכרת הסביבה הקרובה מנומקת היטב כך (ציטוט:) " ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה'' מטרת חינוך זו רואה לנגד עיניה את התלמיד בעת לימודיו ( בהווה)  אך גם ,ובעיקר, את תלמיד ( כ'תושב' ) בכל מהלך חייו('בעתיד').אין צורך להבהיר שזו מטרת חינוך מהמעולות ביותר לפיה מערכת החינוך לוקחת אחריות על התלמיד גם בעת לימודיו וגם בחייו ,לאחר תקופות לימודיו ואפילו  עד לשיבתו הטובה שגם בה הוא יימצא בסביבה קרובה שמשרד החינוך דואג לגלותה לתלמיד ודואג לצייד את התלמיד ביכולת להמשיך ולגלות יופי ועניין אפילו בסביבה הקרובה שבה יימצא בשיבתו הטובה.

אפשר להתרשם גם שהחוזר מתמודד עם ההרגשה- הטענה שאין עניין רב בסביבה הקרובה ואולי בשל כך הוא מפרט : ''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו" –מכלול נושאים שהם גם מעבר למצוי בתכניות הלימודים וגם "הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "המחייבות פעילות בזמנים נוספים לזמני בית הספר.בכך יש קביעה/ציפייה שלהשגת מטרות הטיול יש /יהיו שותפים בחברה ובקהילה .וגם תלמידים בוגרי מערכת החינוך ולשם כך רשומה גם מטרה נוספת ''פיתוח מיומנויות טיול אישיות " ומנומקת  "כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

(כך רשום בחוזר הטיולים בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה 

גם כאשר מערכת החינוך נמדדת במדדים ארציים ובינלאומיים ,ואולי דווקא בשל כך ,רצוי לרענן את המחשבה והפעילות בנושאי  בית הספר וסביבותיו ומטרות הטיול הרשומים פורמאלית בחוזר המנכ'ל.

היות ואיני יודע מי מהנהלת המשרד אחראי לנושא אני מעביר העתק מכתב גם ללשכות המנכ'ל, יו'ר המזכירות הפדגוגית לשכת המינהל הפדגוגי.

אני סתם אזרח.  סלחו  על ההטרדה.אודה אם תתייחסו.

בדאגה, בברכה ובהערכה אוריה בן ישראל

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

מכתב זה יישלח למחלקות החינוך של המשרד להגנת הסביבה ,החברה להגנת הטבע

 

 

פ.ס.ק

פסק –הן ראשי תיבות של פעילות (ב) סביבה (ה)קרובה והיא סידרה של פעילויות בסביבה הקרובה תמיד –היא הסביבה שבה אנו מצויים רוב זמננו.

משרד החינוך הציב את הכרת הסביבה הקרובה כאחת מממטרות הטיולים. כך (ציטוטים(:.הזמנה לעיין בחוזר מנכ'ל משרד החינוך שנושאו –טיולים במערכת חינוך. כך:  '' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".מטרה מובנת מאליה .אך אינה יחידה מטרה ראויה אף היא: (ציטוט: ) "הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים "  מטרת הכרת הסביבה הקרובה מנומקת היטב כך (ציטוט:) " ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה'' מטרת חינוך זו רואה לנגד עיניה את התלמיד בעת לימודיו ( בהווה)  אך גם ,ובעיקר, את תלמיד ( כ'תושב' ) בכל מהלך חייו('בעתיד').אין צורך להבהיר שזו מטרת חינוך מהמעולות ביותר לפיה מערכת החינוך לוקחת אחריות על התלמיד גם בעת לימודיו וגם בחייו ,לאחר תקופות לימודיו ואפילו  עד לשיבתו הטובה שגם בה הוא יימצא בסביבה קרובה שמשרד החינוך דואג לגלותה לתלמיד ודואג לצייד את התלמיד ביכולת להמשיך ולגלות יופי ועניין אפילו בסביבה הקרובה שבה יימצא בשיבתו הטובה.

אפשר להתרשם גם שהחוזר מתמודד עם ההרגשה- הטענה שאין עניין רב בסביבה הקרובה ואולי בשל כך הוא מפרט : ''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו" –מכלול נושאים שהם גם מעבר למצוי בתכניות הלימודים וגם "הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "המחייבות פעילות בזמנים נוספים לזמני בית הספר.בכך יש קביעה/ציפייה שלהשגת מטרות הטיול יש /יהיו שותפים בחברה ובקהילה .וגם תלמידים בוגרי מערכת החינוך ולשם כך רשומה גם מטרה נוספת ''פיתוח מיומנויות טיול אישיות " ומנומקת  "כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

(כך רשום בחוזר הטיולים בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה 

גם כאשר מערכת החינוך נמדדת במדדים ארציים ובינלאומיים ,ואולי דווקא בשל כך ,רצוי לרענן את המחשבה והפעילות בנושאי  בית הספר וסביבותיו ומטרות הטיול הרשומים פורמאלית בחוזר המנכ'ל.

היות ואיני יודע מי מהנהלת המשרד אחראי לנושא אני מעביר העתק מכתב גם ללשכות המנכ'ל, יו'ר המזכירות הפדגוגית לשכת המינהל הפדגוגי.

אני סתם אזרח.  סלחו  על ההטרדה.אודה אם תתייחסו.

בדאגה, בברכה ובהערכה אוריה בן ישראל

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

מכתב זה יישלח למחלקות החינוך של המשרד להגנת הסביבה ,החברה להגנת הטבע

ורשות הגנים ולמרכז השל .

אני אדם פרטי.אינכם חייבים ספר לי על פעולותיכם אך יש להניח שהתשובות מצויות בידכם .

בכל מקרה ,כדי שלא אמתין לשווא ,אם לא תוכלו או לא יהיה לכם זמן להשיב הודיעו לי על כך .

 

 

 

 

 

לקרוא בחוזר מנכ'ל משרד החינוך שנושאו –טיולים במערכת חינוך-הזמנה.

הזמנה למשרד החינוך  (מנכ'ל,, מינהל פדגוגי, מזכירות פדגוגית) ), למשרד להגנת הסביבה (וועדת החינוך) , למשרדי  החברה להגנת הטבע (אגף החינוך) , לרשות הטבע  והגנים (אגף החינוך),

 למרכז השל ,למחלקות להוראת  המדעים ,למתנ'סים ,לאגפי ההדרכה של תנועות הנוער, ולכל  בית משפחה –הורים וילדים ואפילו במועדוני הקשישים.,

אחת המטרות '' המחשת פרקי לימוד ומושגים כנדרש במקצועות שונים ".מובנת מאליה לבתי הספר .לא  נעסוק בה כאן.נשים לב למטרות הבאות. (ציטוט: ) "הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים "  מטרה זו מנומקת  (ציטוט:) " ---כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה'' מטרת חינוך זו רואה לנגד עיניה את התלמיד בעת לימודיו ( בהווה-תלמיד )  אך גם ,ובעיקר, ( כ'תושב') בכל מהלך חייו('בעתיד').אין צורך להבהיר שזו מטרת חינוך מהמעולות ביותר לפיה מערכת החינוך לוקחת אחריות על התלמיד גם בבגרותו ,לכל אורך חייו לאחר ימי בעת לימודיו וגם בחייו ,לאחר תקופות לימודיו ואפילו  עד לשיבתו הטובה שגם בה הוא יימצא בסביבה קרובה שמשרד החינוך דואג לגלותה לתלמיד ודואג לצייד את התלמיד ביכולת להמשיך ולגלות יופי ועניין אפילו בסביבה הקרובה שבה יימצא בשיבתו הטובה.

אפשר להתרשם גם שהחוזר מתמודד עם ההרגשה- הטענה שאין עניין רב בסביבה הקרובה ואולי בשל כך הוא מפרט : ''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו" –מכלול נושאים שהם גם מעבר למצוי בתכניות הלימודים וגם "הכרת תופעות מתחלפות בעונות שונות של השנה ובשעות שונות של היממה "המחייבות פעילות בזמנים נוספים לזמני בית הספר.בכך יש קביעה/ציפייה שלהשגת מטרות הטיול יש /יהיו שותפים בחברה ובקהילה .וגם תלמידים בוגרי מערכת החינוך ולשם כך רשומה גם מטרה נוספת ''פיתוח מיומנויות טיול אישיות " ומנומקת  "כדי שהטיול האישי יוכל לשמש את התלמיד (והתושב) בפעולות פנאי אפשריות''.     

(כך רשום בחוזר הטיולים בסעיפי שעות הסיור והטיול החודשי המתקיימים  בסביבה הקרובה )

מטרות החינוך הסביבתי ומטרות הטיול .

 

 

חינוך סביבתי (  כולל חינוך לקיימות וכ' וכ') והכרת הסביבה

(פניה למובילי החינוך הסביבתי)

נניח כי לקורא שורות אלה ברורות מטרות החינוך הסביבתי והן מטרות ראויות מאד .

נניח גם שכותב שורות אלה אינו ממטיב להכיר את נושא החינוך הסביבתי .

למרות ''נניח-"ים אלה אלו אני מזמין את  אנשי החינוך הסביבתי (כולל כנ'ל) לעיין בחוזר מננכ'ל משרד החינוך –טיולים במערכת החינוך .חוזר זה עקבי למדי בהצגת מטרות הטיולים וכבר בחוזר משנת     רשום בו החינוך הסביבתי כאחת המטרות .

החוזר ל'דורותיו' מציע מגע ישיר של בית הספר עם סביבתו .שעת הסיור' היא אחת משלושת סוגי הטיול,בצד הטיול השנתי והטול החודשי , ומוצע לקימה אחת לשבוע ולפחות 15-10 פעמים בכל שנת לימודים .שעת הסיור היא שיעור רגיל באורכו וסביבת פעולתו היא הסביבה שמחוץ לכיתה .לסביבות רחוקות יותר מוקדש הטיול היומי שמוצע לקיימו אחת לחודש ,שש פעמים בכל  שנת לימודים.סוג טיול זה אמור לסייע גם בהשגת מטרות שעת הסיור וגם להרחיב פעילות גם בסביבה רחוקה יותר.

כך עומד לרשות  בתי הנספר זמן רשמי לפעילות  בסביבה הקרובה ,זמן המוצע להכרתה.

יש להניח כי גם החינוך הסביבתי 'משתמש' במשאב זמן זה.

 

 

 

 

 

לקרוא ,פשוט לקרוא את מטרות הטיולים שבחוזר המנכ'ל המיוחד לטיולים

 

''למה אתה מתכון כאשר אתה אומר 'סביבה'

גישת משדר החינוך עשויה להיבלע במערכות

 למה מתכונים כאשר אומרים 'סביבה '

מהיה'סביבה ' כנושא

שאלת 

 

הכרת הסביבה ו/או חינוך סביבתי ?

ישנה 'הסביבה ' של האקולוגים שהיא העולם

משרד החינוך מציג את הכרת הסביבה כאחת ממטרות טיולי מערכת החינוך .  מטרה

עובדה : כל אחד נמצא רוב זמנו בסביבה הקרובה –סביבת המגורים עימיו במרבית חיי כל אחד מאיתנו חוזר מנכ'ל משרד החינוך מציב כאחת ממטרות טיולי מעכת החינוך אתת הכרת מטרה מ''הכרת אזור המגורים

""הכרת סביבת המגורים."המילה סביבה כאן היא ברורה,

'החינוך הסביבתי'-החינוך לקיימות מהווה 'חלק   של תפיסה הקוראת לאנשים לחיות כאזרחי העולם ,לפתח תחושה של אחריות כלפי כדור הארץ באמצעות כבוד ואכפתיות                                                                  כלפי פרטים וקהילות חברתיות-תרבותיות"-ככתוב בחוברת ''חינוך סביבתי וחינוך לקיימות ''(עמ'7) שיצאה  לאור במטעם שני משרדים ממשלתיים -משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה-

בחוברת מפורטים עקרונות, רעיונות ודרכי פעולה שכל הרוצה יכול להבינן ולאמצן .

המונח 'סביבה' בחוברת היא ''כל מה שיש בעולם ''(ציטוט מע' 5  -מפורט בהמשכו) ומוסיף קריאה ''אנחנו צריכים לרסן את עצמנו ,להיות צנועים בהתייחסות שלנו למקומנו ,לחסוך במשאבים ולהימנע ככל שניתן מפגיעה בלתי הפיכה במשאבים מאפשרי קיום.''

החוברת מציע דרכי פעולה ומביאה דוגמאות מוצלחות.

לידיעתנו!!!

ראוי שנביא לידיעתנו גם את הכתוב בחוזר הטיולים של מנכ'ל משרד החינוך.

אך רגע לפני שנציץ בחוזר נודה כי אנו ורוב מכרינו שוהים במרבית זמנינו בסביבה הקרובה לבית המגורים, בבית הספר המקומי, בקניון הסמוך, באולם התרבות וגם בדרכנו למקום העבודה ,למרפאה ובכלל אנו עוברים בסביבה הקרובה לנו,היא הסביבה הקרובה תמיד ,בה אנו מובילים בעגלת ילדים את צאצאינו ,בבית הקפה המקומי יושבים 'זקני הכפר'

ובכלל.

גם המרבים נסוע ,מטפסי ההרים הגבוהים , מדריכי התיירים המעולים ,שליחי המדינה לערים רחוקות-כולם מצויים בין גיחה לגיחה בסביבה הקרובה ,זו הקרובה להם תמיד, רוב זמנם .

עובדה!

עובדה מצערת ? אולי ? אולי לא? ראוי לבחון –האם יש עניין בסביבתנו הקרובה ? אולי היא רק בסיס ליציאה למקומות אחרים מרשימים ,אך מה נעשה בינתיים ?ומה נעשה כהורים לילדים קטנים? ומה אם אשר אנו מוגבלים ר

הסביבה הקרובה לנו היא הזעה הזו היא יעד  

 

יתבחן מהי 'הסביבה שלנו' בשבלנו את מודה שבשבילנו ה'סביבה' היא הסביבה הקרובה -

 

מאז שנכתבו הנחיות לטיולים הייתה הכרת הסביבה הקרובה אחת ממטרות הטיולים הרשומות בחוזר הטיולים כך:)" "הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים "

וכאילו הוא יודע שיש שאינם מוצאים די עניין בסביבתם הקרובה הוא ומוסיף ומפרט: ''הכרת אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"

 

 

 

 

 

 

 

 

הצעה לידיעה ,לחוות דעה,לשינויים, מחיקות ותוספות.

 

הסביבה הקרובה תמיד

הצעה לריכוז מידע מסייע  בהכרת הסביבה  שבה אנו, ילדים כמבוגרים ,נמצאים רוב זמננו .היא ,כדברי המשורר הצודקים , תבנית נוף מולדתנו וראוי לעשות להכרתה.

הכוונה ליצור מאגר מידע אינטרנטי שיסייע לכל מעוניין להיטיב בהכרת הסביבה שבה הוא , בה גדלים ילדיו ובה גם הוא ימצא לאחר תקופות עבודתו .

בחרנו לסייע בהכרת בעלי החיים והצמחים הנפוצים ביותר, כוכבי ערב בולטים וירח, סלעים ואבני בנייה שכיחים ועוד. נושאים שנכללו בעבר במקצועות טבע ומולדת .

המידע יוצע למורים בעת שיעור פנוי, פעילות פרטנית ,צורך להעסיק תלמידים כאשר משתנה משהו בסדר היום השגרתי וכיו'ב. המידע יוצע גם לבני משפחה –סבים, הורים, אחים במסגרת פעילות פנאי משפחתית וגם ,ובעיקר, למסגרות חינוך בלתי פורמאלי -מדריכי תנועות הנוער, מדריכי חוגי העשרה,מדריכי חוגי טבע,מדריכי חוגי סיור, מדריכי חוגי סביבה ורכזי חינוך ותרבות בקהילות ורשויות .

רצוי להעמיד לרשותם מידע רבגוני שדבר אחד או יותר מתוכו,הצעת פעילות אחת או יותר ימשכו  את לב הנוער והתלמידים . רצוי שהמידע יהיה ברמה פופולארית ומדויק כמו הרשימות והמאמרים שהיו ב'סלעית', 'טבע וארץ','לדעת' ודומיהם.

יוצע מידע בארבעה נושאים :

א- מידע 'אישי' ( מונוגרפיות )  על מבחר צמחים ובעלי חיים מהמצויים ביותר- מספר מסוים של צמחי בר, צמחי תרבות (נוי, תועלת) מספר עופות ('ציפורי החצר'), מספר בעלי חיים בולטים ונפוצים  מהיונקים, מהזוחלים,מהחרקים. ואחרים.

מידע זה מצוי אמנם בספרים רבים וטובים ובחוברת וגם ,ברמת נגישות טובה, באתרי אינטרנט אחדים אך עלינו לפשט ככל האפשר את ההגעה למידע הדרוש,לחסוך ,למשל, את הדפדוף בין כל ציפורי הארץ והתבל כדי להגיע למצויות ביותר בסביבה הקרובה .

נשתדל לרכז גם את המתאים המצוי במקורות שונים לאתר אחד בהעתקות וקישורים בהסכמת הכותבים ובשמם .

 ב'- תופעות עונתיות -לכל חודש מחודשי השנה אחת דוגמת רשימות שהיו בירחונים של מדע פופולארי כמון 'הטבע והארץ',בעיתונות הנוער  ('סלעית' ואחרים) ובכתבי העת למדריכים ('עד כאן' 'כאן כאן' 'ע.ל.ה' )

 ג'- ביוטופים  (בתי גידול ) המצויים בסביבה הקרובה. חולות ,כורכר, חוף-ים וגם  גן ציבורי,מגרש ריק ,מדרכה,שדרה, צדי כביש, בית מגורים ,בעלי חיים מתחת לכיסוי ,ענפים חקלאיים –(רפת, דיר,לול) ,שדות ,מטעים ושטחים פתוחים כ'.

ד'- מבחר פעילויות מתאימות לתכני הסביבה הקרובה ולפיתוח מיומנויות להכרת הסביבה הקרובה ולהבאת החניכים לכדי יכולת להמשיך להכיר את סביבתם ולמצוא בה עניין  תמיד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השיטוטים למיניהם- קרובים כרחוקים  כלולים כולם בכותרת טיול .טיול לחו'ל, טיול למדבר יהודה ,טיול בתל אביב –הם טיולים ובכללם טיולי מערכת החינוך .

הטיולים במערכת החינוך הם פעילות לימודית –חינוכית .

המטרות והנחיות הארגוניות לביצוע הטיולים רשומות בחוזר המנהל הכללי של  משרד החינוך שעניינו טיולים.

 

 

 

 

הנדון:''הסביבה הקרובה תמיד''

רקע כללי :הסביבה הקרובה תמיד היא הסביבה שבה  מצויים צעירים תלמידים ונוער ,היא סביבת בית הספר ,היישוב והאזור ובה ,או בדי דומה לה ,הם יימצאו גם בבגרותם.

רצוי  ליצור מאגר מידע זמין ונוח לאלה שירצו לסייע לעצמם ולאחרים בהכרת המצוי בסביבה הקרובה להם.

אוכלוסיית היעד הם מדריכי נוער הרוצים להיענות לסקרנות חניכיהם ,בני משפחה ומדריכי חוגים הרוצים לסייע לבני משפחה וקרובים בהכרת סביבתם ,מורים הרוצים , מעבר לחומר הלימודים ,לסייע לתלמידים לגלות את סביבתם ועוד כאלה.

נכון לטעון שרב המצוי  בספרים ובאתרי אינטרנט שונים אך הם כוללים הרבה מדי פריטים ,לא תמיד הפריטים הדרושים .ופחות מדי מידע המכוון לאוכלוסיית צעירים סקרנים לסובב או מובאים לסקרנות כזו.

הכוונה להעמיד  מידע בנושאים אלה:

1)   מידע על מבחר צמחים ובעלי חיים צמחיים מהמצויים ביותר  בסביבה הקרובה.

2)   מידע על תופעות טבע  עונתיות –חודשיות .

3)   מידע על בתי גידול מהמצויים ביותר בסביבה הקרובה .

הנחת יסוד בגישתנו היא  שלהכרת הסביבה אין מניע חיצוני כמבחני בגרות  והרצון להכירה יישען בעיקר על מניע פנימי כמו סקרנות או,אפילו, רצון להימנע משעמום.

לפיכך בכל נושא עלינו את מה שמעניין ומסקרן או כיצד אפשר לעורר עניין וסקרנות בו.

ראוי לדעת שהכרת הסביבה הקרובה היא מטרה רשמית רשומה בחוזר המנכ'ל של

                          משרד החינוך   כך:

                      ''הכרת   אזור המגורים :הכרת האזור ,נופיו, יושביו, אתריו ותולדותיו"  "הכרת  תופעות   מתחלפות  בעונות שונות של השנה

                      ובשעות שונות של היממה "      והנימוק ''כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה''

מטרה זו ונימוקיה זהים למטרתנו אך לצערנו, מסיבות שונות, לא ניכרת במערכת החינוך

הפורמאלית פעילות להשגת  מטרה זו   .אנו מקווים לעשות למענה .

לגבי צמחים בסביבה הקרובה יוצגו שלש קבוצות ידע:

א-מידע 'אישי' ' של מבחר  צמחים .

ב-מידע על תופעות עונתיות

ג- מידע על  בתי גידול

 

 

 

 

 

 

 

שלום מאוריה                               

רצוני להתייעץ בך ואם אפשר גם להיעזר.

עם השינויים שחלו בתכניות הלימודים ועם –'הרחבת' לימודי הטבע ללימוד מדעים והכרת הסביבה ל'חינוך סביבתי' נוצר מצב של ריחוק מהסביבה הממשית.

מערכת החינוך נמדדת כיום מהישגיה במבחנים ארציים ובינלאומיים וממילא אין  לבה למצוי בסביבת התלמיד עתה שהיא ,במקרים רבים, הסביבה שבה,או בדומה לה, הוא יימצא רוב ימיו.

ההתייחסות לסביבה אפשרית במסגרות הפחות פורמאליות –תנועות נוער, חוגי העשרה, פעולות פר'ח , גרעיני ש.שין, בנות שרות לאומי ,מורים בשעות פרטניות ב'אופק חדש' ובעיקר בני משפחה הורים ואחים בוגרים שזכו להכרת הסביבה כתלמידים ,חניכי ת.נ.וחוגים.

תנועות נוער וחוגים פועלים עם ילדים ונערים ב1-2 פעולות מדי שבוע,רובן בסביבה הקרובה .

כולם ישמחו  לגוון ולהעשיר את פעולותיהם בפעולות טבע ,ידיעת הארץ וסיורים קצרים.

רצוי ואפשר להעמיד לרשותם חומרי עזר (כתובי נייר או אינטרנט) ,

אני מקווה ל'רתום' לנושא גוף ציבורי או ממלכתי ועד אז אשתדל  לפעול בנושאים אלה בעזרת חברים, כמוך,שפעלו ופועלים בנושאים כאלה.כפי שכתבו 'בימים ההם' אליעזר שמאלי ואמוץ כהן ולא מכבר שלמה מירון ומדורים קבועים  בע.ל.ה ובסלעית וכתבות ב'פשוש' ו'סלעית' הזכורים לטוב .

אשמח להיוועץ בך .ייתכן שיש במגירותיך רשימות מתאימות ,גם כאלה שפורסמו ואשמח להיעזר במה שיש . .

אבוא לשיחה בכל עת ובכל מקום נוח לך .

פעולה זו אינה ממומנת ,אני מקווה שתתאפשר הדפסה והפצה.

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדגמת נושאים אפשריים .

הבהרה: גישת תמיהה וסקרנות 'לא מדעית' מכוונת לילד-נער יוצא לנוף קרוב לביתו ולפעמים לשוטטות במרחב קרוב.

לא חלופה לשיעורי מדע ,לא 'פתח' מכוון להם אך סקרנות מדעית תיענה במידת היכולת והאפשרות

הנחה בסיסית  האין  

נושאים אפשריים (רשומים ללא סדר) בכל חודש .:

מראה כללי של השדה (שדה לענייננו הוא גם רחוב בעיר ,גם מטע ,אפילו כביש 6 בנסיעה וכ'.)

תופעות משתנות –ניכרות לעין מדי חודש

אפשרויות (רשימה לא מלאה )

התרשמות משטח במבט כללי: משטחים ירוקים ובהם נבטים,שושנות עלים, שלכת, לבלוב (באותו שדה גם מראות שונים ).עצים מלבלבים, נושאי פרחים, נושאי פרי, שלכת .

בע'ח- להימצאותם .ראשית,כמובן אלה שנראים לעיין כמו עופות, חלזוניות, חרקים מעופפים .זחלים מכרסמים וגם עקבות בדרכי עפר, בחול, בבוץ .סימני אכילה: זרעים בגללים, לעוסיות ונבירות בקרקע של חזירי בר , תלוליות של חולד,נמלים ואחרים, גומות של ארי נמל ,לשלשת של שועל מעופף. בע'ח מתחת לכיסוי וכ'.

קשר ניכר בעלי חיים וצמחים –'שיחת' צמחים עם מאביקים-צבע,ריח, 'שיחה'-דרכי צוף,'הודעה' על גמר אבקה-צוף .בערב :שועלים מעופפים לפרות עסיסיים, .ביום צופיות לצמחי צוף .

קולות -  עופות  במצבים וצרכים שונים,חיות בית (מחמד) ,חרקים –צרצר בלילה , חגב וציקדה ביום וכ'

ריחות  במועדם : קידה, רותם, הדרים, חרוב, ריח גשם ראשון, ריח קציר (בכביש באר שבע בעונה,) ריח אבטיחים –(כנ'ל)

מאכלי רחוב  ה'רחוב' שלנו הוא משעול  הטיול . פרות בר – קטלב, עוזרר,שיזף,

שקמה.פטריות ,צבר פרי מטע נטוש : שקד –כל שקד טרם התקשות ,שקד מתוק ,

תאנה, רימון, תות, 'שכחה'  מטע לאחר קטיף –פרדס, כרם, .שדה חמניות לאחר קציר , מקשה לאחר אסיף, פרי חורג מחצר לרחוב  –תות, שסק, רימון, תאנה, פיג'ואה,גויבה.עצי שדרה נותני פרי –תפוזים סיניים פרחי צוף –שאפשר למצצם - שעונית ,לשון פר,עשבים נאכלים  שעורת הבולבוסים, עשבים לתיבול וחליטה  -מרווה, אזוב, עשבים להכנת סלט  עשבים לבישול-קציצות חלמית/סרפד  

צמחים לעמלנות:  חרציות לזר . 'דרגות קצונה' מדבקה (סגן- סרן ),פרי צחנן ולבנה למחרוזות.

'אמנות' – זרי חרציות . מיסגור קטעי קליפת גזע אקליפטוס כציור מופשט ,חריטה בקליפת תפוז ואבטיח.

תנועת צמחים הנראית לעין:'שעוני' מקור חסידה .תגובת בוצין ללחץ על הפרח.

פעילות צמחים לאורך זמן- מספר שעות: תנועה בעקבות השמש- פרחי חרצית, עלי חלמית.  -מהלך יממה :חילופי קבוצות פרחי בחצב,הסגרות פרחים בערב –ככלנית וציפורני חתול  פתיחת פרחים בערב – נר הלילה . במהלך יום-יומיים התארכות דלעת הנחש. התרוממות חצב .

'גימיקים'   1000 עלים בין שתי אצבעות (קזוארינה) פצע' זב 'דם' (קורטם ) משרוקית (משיבולת שועל/עלי אקליפטוס)

ידע על בעלי חיים לפי סימני פעילות (גללים, עקבות ,אכילה ,צנפות ,לעוסיות)

התבוננות בבעלי חיים- מתקבצים ללינת יחד –נחליאלי, דרור , אנפיות .

הולכים בעקבות מחרשה ומכסחת –עורב, אנפית.

התנהגות עונתית בבעלי חיים- הבחנה זכר- נקבה- צעיר .שמירת מרחב ,חיזור הכנה לקינון, דגירה . טיפול בגוזלים מחוץ לקן ,שמירה על אפרוחים.שירה- בחיזור, בשמירת תחום , באזהרה מאויב. שינויי צבע -לקראת קינון לקראת נדידה וכ'.  ויש כמובן עוד.

זו רשימה חלקית לפיה מובן הכיוון-הפניית תשומת לב להרבה תופעות בראש  וראשונה למה  שבולט לעין ומכך לפרטים נוספים . 

 

 

 

בבתי הספר צומצם עד ביטול לימוד המקצוע והנושא  שכונה בעבר הלא רחוק ''טבע'' או ''מולדת'' בכך  גם נתמעט מאד המגע הישיר עם הסביבה והטבע.כך ברוב בתי הספר.

יש הטוענים שהילדים היום הם שוכני חדרי המחשב והטלוויזיה שבביתם וקשה עד בלתי להוציאם לסביבה –למציאות בחברתית והפיסית .אך עובדה היא שתנועות נוער וחוגים עושים זאת וגם משפחות ולמעשה,נמצא כל אחד מחוץ למבנים כילד בדרכו לבית ספרו .למועדון ואפילו לקניון וכך המבוגר בדרכו למקום עבודתו ובכלל .

ומותר גם לצעירים ולמחנכי דור העתיד לזכור כי במהלך החיים  מצטמצמות אפשרויות הניידות ,היציאה ואפילו הנסיעה מוגבלות לסביבת הבית .

ועד הסביבה הקרובה היא הבסיס המשותף לכל שוכניה בכל גיל –שירת הציפור אינה 'שייכת' לילדים בלבד .ראוי לפיכך לראות את הכרת הסביבה הקרובה כמטרה לימודית- חינוכית בכל גיל ,

המשפטים האלה חדשים לכאורה הם, לזכותה של מערכת החינוך רשומים מזה עשרות שנים במטרות

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                      ח' סיוון תש'ע 21.5. 0910

לאמוץ דפני שלום

חוזר אליך לאחר שכנראה לא היטבתי להסביר את מטרת פנייתי ובעיקר לא מהי אוכלוסיית היעד .

מה ששלחת  לי הוא פעילות טובה מאד לחוג שהחליט להקדיש זמן להכרת החורש .

אלה כבר החליטו או משמישהו –מדריך או מורה –החליט שטבע עשוי לעניין אותם והם מוכנים להקדיש זמן ללימוד רציני של נושאי טבע .

אני סבור שנוכח ההתרחקות של בתי הספר מהוראת הטבע ה'ישנה' ונוכח 'מעבר' החברה להגנת הטבע מהכרת הסביבה במובנה הלוקלי (סיסמא מוכרת) למושגיה הגלובליים שבה הדיבור על האוזון דוחה את המבט על פרחי הסביון יש לסייע לכל מי שעדיין מחשיב את הכרת הטבע כדי שיוכל לקרב אחרים אל הטבע.

הפתח לקירוב זה הוא 'גירוי' –משיכת תשומת לב לתופעה,לנוף , לבעל חיים ,לצמח, לאבן וכ' הנראים לעין (לפעמים כאשר מישהו מפנה  אליהם תשומת לב או שהם בולטים מאד במראה, בצורה, בריח וכ') וגם לנסות לעורר עניין בסיפור, באגדה, בעשייה (עמלנות, בישול ) וכ'.

דומני כי יש רבים  המעריכים את הכרת הטבע שישמחו להיזכר או לדעת 'דברים' מעניינים על המצוי בטבע.

ועוד מגבלה יש להתכוון ליחידים ,פרטים שיסתקרנו ולכן חלק מהפעילויות והמשחקים המוכרים צריכים ,במידת האפשר להיות מתאימים לבודדים אפילו ליחידים.

פניתי אליך מפני שרבות מרשימותיך בעיתונות החברה וגם אלה שעסקו בשימושי צמחים  נראים לי מתאימים מאד לגישה זו.

ברשימותיך על צמחים בודדים הארת  צדדים שונים בצמח . רשימותיך המוכרות עשויות לסייע בנושא הכרת הצומח שבסביבה הקרובה ואיני מכיר את כולן.

ברור שנביא דברים או נכוון לדברים הנעשים על ידי מתמחים בהם  כך בנושא הציפורים  אתר  ציפורי הבית והחצר של שלומית בקישור או בהפניה ,כך רשימות של עזריה וארבל ועוד .

אני מציע שתשקול 'אבהות' על נושא הצומח  אפשר בשם ''ניצן''  -

אם יש צורך אשמח להיפגש  .

אוריה

 

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                          ח' סיוון תש'ע 21.5. 0910

 

לישראל רוזנסון שלום מאוריה

 

בזמנו כאשר 'גיסתי' אותך לע.ל.ה היה זה גיוס שמטרתו העיקרית לסייע לרכזי הטיול (שם הירחון) להביא תלמידים וחניכי חוגים ות.נ. להכרת סביבתם לפי מטרות שעות הסיור שבחוזר מנכ'ל משרד החינוך {''הכרת הסביבה הקרובה אתריה, נופיה, תושביה, תולדותיה ושינויים שחלים בה במהלך עונות השנה ושעות היממה'' (ציטוט מחוזר המנכ'ל התקף גם כיום)} .חשבתי  שבמדור העוסק בתופעות חודשיות עונתיות ראוי להפנות תשומת לב למורשת היהודית שקשורה בטבע הארץ ,נופיה וחקלאותה .

לצערי עברה החברה להגנת הטבע מחינוך להכרת הסביבה (המולדת, הארץ) לחינוך סביבתי.משרד החינוך לא מצא מחליף לה ונושא הטיולים ,במיוחד שעות הסיור והטיול היומי, אינו זוכה לסיוע ועידוד ובכללם הכתוב בחוזר המנכ'ל ומצוטט לעיל בסוגרים.

אי אפשר להיות שלו נוכח מה שנראה  בהתרחקות התלמידים והנוער המה שכונה בעבר טבע המולדת ורצוי להעמיד לרשות מי שירצה לסייע לתלמידים וחניכים בהכרת סביבתם אתר שיכיל ממקורות שונים ,כולל מקורת עבר כמו ע.ל.ה ו'צידה לדרך' כדי שיסייע בידם.

אני סבור שגם את רשימותיך בע.ל.ה יש להביא באתר.

ידוע שריכזת אותן פעמיים בלקט ובחוברת-ספר אני מבקש את הסכמתך להביא באתר את אלו שהיו בע.ל.ה ובלקט .או נוספות שכתבת מאז.

ברור שהרשימות יופיעו בשמך ,תוך ציון המקור.

הבהרה :איני רואה את האתר כ'שלי' אני סבור שגוף ארצי ממשרד החינוך צריך לתחזק אתר זה ומניח כי עם ההתחלה אוכל להעבירו לגוף מתאים.

אם תחשוב שיש צורך בשיחה אשמח לה ואשמח גם לראותך .

בברכה אוריה

 

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                         

לאבי שלום                                            ח' סיוון תש'ע 21.5. 0910

חוזר אליך עם שורות הבהרת מטרה .

אוכלוסיית היעד אינה בוטנאים ואפילו לא  בוטנאים חובבים אלא ילדים נוער ואולי גם מבוגרים מעטים שרצוי לסייע להם למצוא עניין בסביבה שבה הם נמצאים,סביבה שלא תמיד הם מוצאים בה עניין ,סביבה שמערכות החינוך (ברבים, כולל החברה להגנת הטבע) עושים מעט להכרתה .אני מניח שרבים מאתנו זוכרים את מורי הטבע,את שיעורי המולדת , את חוגי החברה להגנת הטבע –כל זה לא קיים היום או שקיים 'כאילו' (החברה למשל עוסקת בחינוך סביבתי .האוזון ולא הסביון. וכאשר יוצאים לסיור חוף הים יוצאים לראות כמה הוא מזוהם בסיור שאינו מתכון להביא את החניכים לגלות יפה ומעניין בחוף ).

אני מניח שיש עדין מורים שרוצים להביא תלמידים להכרת סביבתם, אני מקווה שבין בוגרי מערכת  החינוך של החברה  –מכוני ההדרכה, קבוצות ההשתלמות כ'רותם' 'חרדון' וכ' יש כאלה שרוצים שאחיהם וילדיהם יכירו את הטבע ובמיוחד את זה המצוי תמיד בקרבתם .אני מאמין שמערכת החינוך שהכרת הסביבה הקרובה רשומה ברור כמטרה בולטת בחוזר המנכ'ל –טיולים תענה במוקדם או במאוחר ותעשה להשגת מטרה זו .

בינתיים יש לסייע לכל מי שרוצה לקרב עצמו ואחרים אל הטבע (וגם נושאים נוספים מהסביבה הקרובה הרשומים במטרות משרד החינוך) ואם יעמדו לרשותם מידע ועצות פעולה זמינים יקל עליהם לעשות זאת.

זאת מטרת אתר הסביבה הקרובה תמיד' .

פרטים נוספים רשומים בדף מצורף .

הבהרה: לא מצפים ,גם לא מוצדק ל'גייס' אותך גיוס מלא או חלקי .  כן מצפים לעצה, הערה , תיקון ,ביטול (לדברים שבדף ) וגם עידוד.                           

נודה על  העברה במייל /בכתב של חומר שפרסמת ונראה לך שעשוי

להתאים למה שמוצג  כאן .(עדיף חומר סרוק ) / הפנייה                לדברים שכתבו אחרים ושעשויים להתאים כנ'ל.

מידע על אלה שידוע לך שהכרת הטבע לצעירים ולציבור                   מעניינת אותם והם טורחים בכך  או סביר להניח שירצו                   לתת כתף.

כדי למנוע אי- הבנה : ברור לי שכאשר הכינות את מדריכי הצמחים התכוונת למטרה דומה –סיוע לכל (לא רק בוטנאים) בהכרת הצומח שבסביבתם אבל נדמה לי כי הנעזרים בהם הם בעיקר חובבי צמחים בעוד שרצוי להביא להכרת סביבתם וצמחיה גם את אלה שאינם יודעים עדיין שבסביבתם יש צמחים שעשויים להיות מעניינים.

הבהרה :כל מה שיובא באתר יובא בשם ברור של המקור.

אם יש צורך אשמח להיפגש  .

אוריה

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                      ח' סיוון תש'ע 21.5. 0910

לאבי ארבל  שלום

מצטער על כישלוני במיוחד מפני שחשוב לאמר משהו על סביבת המגורים שבה כולנו נמצאים רוב ימינו.

בינתיים אני ממשיך עם אתר הסביבה הקרובה תמיד (מצ'ב כמה ''ניירות'' ),זוכר רשותך להיעזר במה שכתבת .

אשמח אם תכוון אותי לרשימות על זוחלים נפוצים- חרדון, שממית ולטאה וגם צפרדע וקרפדה.

מובן  מאליו שכל רשימה תובא בשם הכותב ואם אדע גם  תאריך כתיבתה.

 

אוריה

קשר: אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאבינועם דנין                                                            טו בסיוון תש'ע 28.5.10

 

שלום

הזדהות:אני אוריה בן ישראל מכירך מימים קצת רחוקים ,מלוה בהערכה מעשיך הידועים לי וגדולים עלי (רובם) אך (חלקם) נראים לי מועילים ורצויים בקרוב 'עם ישראל' ו'הנוער' בכללו לנופי ארץ מולדתם.(אם זה נקרא לך פלצני אתה יכול לעצור כאן).מהימים שבהם  הייתה דרורה  מדריכה בית ספר שדה והחברה להגנת הטבע שימשה משענת למשדר החינוך .חלו שינויים רבים .החברה השאירה את משרד החינוך ללא מחליף והחליפה את החינוך להכרת הסביבה לחינוך סביבתי שבו מדאגה לאוזון אין שמים לב לסביון .גם לימודי הטבע ואפילו הגיאוגרפיה והתנ'ך נעשו ''אקדמאיים " גם ברמת כיתות היסוד, צומצמו שעות הסיור שנועדו ל"הכרת סביבת המגורים על מרכיביה השונים –כדי שכל תלמיד ותושב בהווה ובעתיד ייטיב להכירה'' (מה שבגרשיים הוא ציטוט מחוזר מנכ'ל-טיולים), מערכת החינוך גם בכיתות היסוד נתונה למבחני מיצ'ב ומבחנים בינלאומיים והמגע הישיר של תלמיד עם הטבע –מגע שקרוב לודאי הוא שהביא אותך (אולי גם בעידוד דודתך) ליחס לטבע ולסיוע לאחרים (גם בצה'ל כ'סמל עשבים') להכרת טבע המולדת .

חוששני כי גם האקדמיה אינה 'מספקת' מורים מוכשרים ונלהבים להכרת הסביבה הקרובה והטבע שבה.

 

למרות זאת אני סבור שיש רבים שרוצים ובסיוע קל גם יוכלו לסייע לתלמידים ונוער בהכרת סביבתם :

הורים ואחים ('נפגעי' בתי ספר כמדריכות וחניכים )  וגם מורים (הפועלים במסגרות העשרה ושעות פרטניות ) ומדריכי חוגים ומדריכים בתנועות נוער (שפעולותיהם השבועיות הן בתחומי יישוב המגורים) ואפילו מדריכי חינוך סביבתי (שמבינים שכל עשייה בסביבה לכל המצוי בסביבה ואת המצוי הזה ראוי להכיר והוא גם מעניין)

ידוע שדפים רבים שנכתבו בעבר עשויים לסייע בפעולה זו וגם ספרים אך אלה מפוזרים ואינם בהישג יד נוח .

אי לכך מוצע לרכזם וגם לכתוב נוספים במקום נגיש באינטרנט הסביבה הקרובה תמיד  (המילה תמיד באה לבדלו מ'סביבה' במובנה הגלובלי ).ולהביא בה מידע בשלושה נושאים : 1- מידע  אישי –מונוגרפי  על (בנושא שלך צמחים אחרים יעסקו בבעלי חיים ,סוגי קרקע , כוכבי ערב וכ') מספר צמחים בולטים בטבע ,בנוי, בחקלאות ובשימוש . 2- מידע על תופעות עונתיות (חודשיות) בעולם הצומח ועוד בסביבה הקרובה 3- מידע על ביוטופים 'קטנים' בעיקר באזור המיושב  במערב ישראל – חולות,חוף ים, גנים ציבוריים, שדרות עצים ,כתלים,מתחת לכיסוי - אבן ואחר.

4-הצעות פעילות מתאימות מכאן- כאן- פ.לה ועוד ונוספות להן.

אני יודע מקצת ממה שעשית בנושא דומני שהכינות משהו דומה לחורבת סעדים(?)

עלי להבהיר האתר הזה לא יהיה אתר ''שלי'' או של גוף גדול יותר שירצה בו . כל מה שיובא בו יהיה בשם מי שקבלנו ממנו 'חומר' או שהעתקנו מתוך מה שכתב התאים והגיע לידינו .

הבהרה מאד חשובה היא אוכלסיית היעד ה'סופי' . האתר יכוון למורים .הורים ומדריכים כדי שיכולו לסייע לאחרים ,לרוב צעירים בהכרת המצוי בקרבתם .

ההנחה היא שבילדים ובנוער הזה יש לעורר עניין בסביבתם .עניין אישי .תשומת לב למשהו מעניין כמו ריח , טעם, מגע, סיפור ,חידה .אתגר הדוגמאות רבות חלקן בדפים המצורפים.

מה אנו מבקשים- מצפים ממך .איננו שוכחים שאתה בעיסוקים חשובים מאד אבל אולי,,,

ראשית איננו מצפים  שתקדיש לכך זמן רב .

אנו מצפים ליישר כוח (אם מגיע) לעידוד ,להערות מתקנות , לתוספות כלליות .וכעיקר שתנבור ברשימותיך ותבור מהן את אלה שעשיות להתאים למה שנכתב רצו דברים סרוקים או בחוברות ,כתבי עת שתעמידם דרכנו לרשות מי שיתפתה להשתמש בריכוז שנציע לו .

תוכל גם להודיע שאינך יכול /רוצה/מעריך

בברכה אוריה

קשר : אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

אשמח להיפגש להבהרה ובכלל .פגישה אחת קצרה.

 

 

למוקי צור                                          31.5.10  יח סיוון תש'ע

 

שלום                                הנדון: מדריכים ומחנכים ביישוב אחר.

שמעתי וקראתי במידע שאספתם על שכונת שפירא .

הרעיון שצוות מדריך ביישוב/שכונה  צריך להכיר את מקום הדרכתו מובן ויפה עשיתם בשכונת שפירא.

לצערי לא כך הדבר במקומות אחרים .

מתוך אותה גישה ניסיתי לשכנע חברים בקומונות עירוניות וקיבוצים ברחובות (גבעת הקיבוצים) ומדריכי הנוער העובד (באמצעות מחלקת ההדרכה במשכן ברנר ) שהכרת הסביבה הפיסית והחברתית שממנה באים חניכיהם היא תנאי הכרחי לפעולותיהם.

הוספתי לכך שבתהליך איסוף מידע ישותפו נערי המקום גם כתורמי ידע ,מצב ראוי ושונה מפני שבדרך כלל הבאים מחוץ תורמים ידע בתחומים שונים .במקרה זה יש יתרון למקומיים ,יתרון יגביר את השותפות .-לא הצלחתי לשכנע.

טענתי דבר נוסף גם הוא חשוב-רוב המדריכים באים לשנה-שתיים ואינם נשארים בשכונה .השכונה נתפסת כמקום פחות מעניין ,מקום שרצוי לעזבו ונשארים בה רק מחוסר אמצעים .

המוצע כאן עשוי הביא את החניכים לגילוי יפה ומעניין בסביבתם ,סביבה שבה הם יימצאו רוב ימיהם ובה יגדלו את ילדיהם .אם זו סביבה עלובה אין מה לעשות אבל....

למעשה אין מקום שאינו מעניין. הוכחתם זאת בשכונת שפירא .פחות ידוע הוא שהכרת סביבת המגורים היא אחת המטרות הבולטות בין מטרות הטיול  של משרד החינוך. המשרד מציב את ''הכרת סביבת המגורים. נופיה, אתריה, תושביה,תולדותיה ושינויים שחלים בה במהלך היממה והעונות'' החוזר מנמק :" כדי שהתלמיד (בהווה) והתושב ייטיבו להכירה''.

לא כאן המקום להסביר אם, מה ולמה עושה או לא מערכת החינוך להשגת מטרה זו אבל   ברור שהגופים שהוזכרו יכולים לעשות.

אפשר אולי להכין (גם על פי דגם שפירא) תכניות פעולה מומלצות ל'כוחותינו' .אישית אני בטוח שתכני הפעולות בנושא זה יעשירו ויגונו את עבודת ההדרכה.

יתכן  שהישענות על חוזר הטיולים יסייע בשיתוף עם בתי הספר .

אשמח להסכמה .אשמח לסייע.

ברכה אוריה

 

קשר : אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

אשמח להיפגש להבהרה עמך וטוב יותר עם רכזי ההדרכה של הגופים הנ'ל.

 

 

 

לח'כ דר' ענת וילף                                          31.5.10  יח סיוון תש'ע

שלום רב

                                                             הנדון: טיולי מערכת החינוך

מתנצל .איני יודע אם הנושא מעניין אותך ואם הוא בתחום פעולותייך.

הפנייה אלייך היא מתוך התרשמות מכתבה  בעלון ההתיישבות .

לא הראה קשר ישיר בין מה שכתבו על מעשייך ובין מה שמטריד אותי אבל לי ברור ערכו של הקשר תלמיד- סביבת מגוריו הפיסית-חברתית .מטרות הטיולים של משרד החינוך כוללות את הבאת התלמידים לגילוי יפה ומעניין בסביבתם ,סביבה שבה הם יימצאו רוב ימיהם ובה יגדלו את ילדיהם .אם זו סביבה עלובה אין מה לעשות אבל....

למעשה אין מקום שאינו מעניין ולכן הכרת סביבת המגורים היא אחת המטרות הבולטות בין מטרות הטיול  של משרד החינוך. המשרד מציב את ''הכרת סביבת המגורים. נופיה, אתריה, תושביה,תולדותיה ושינויים שחלים בה במהלך היממה והעונות'' החוזר מנמק :" כדי שהתלמיד (בהווה) והתושב ייטיבו להכירה''.

מטרה זו מוזנחת .הטיולים נערכים באזורים רחוקים ומושכי לב שמהם שבים בידיעה שהמעניין והיפה הוא לא כאן.

אעצור כאן.

אם תחשבי שראוי שתקדישי זמן לנושא זה אתייצב להסביר .

 

ברכה אוריה

 

קשר : אוריה בן ישראל   כפר גיבתון 42 מיקוד 76910  טלפקס 9454505 08  

דוא'ל:leora @bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

לעודי

שמחתי למכתב .נעצבתי לעובדות .

סבורני כי יש לקחת בחשבון את התלות במחשב (כולל האשליה שיש בו כדי להביא להכרת המולדת). ולהציע דרכו תכני- סביבת חוץ ולראות בו כאמצעי המגרה לצאת ולראות .

אפשר ורצוי לראות את בית הספר גם כ'שולח' תלמידים ל'משימות' בחוץ.

הנמען שלנון הוא לא רק בית ספר וכיתה שהן מסגרות ארגוניות הפועלות בעיקר בתחומי חצר וזמן , אלא גם ואולי ,בהכרח ,בעיקר, תלמיד/ נער שבנוסף לחדרו ומחשבו מצוי במרחב פתוח (גם שכונה היא מרחב פתוח  ) מעבר לשעות בית הספר, ימי הלימוד ,תקופות הלימוד ושנות הלימוד ) במרחב שבו נושאים רבים נוספים לאלו שבתכניות הלימודים.וראו לזכור שבמרחב כזה יימצא התלמיד גם בבגרותו וברוב ימיו.אני משתמש במילה 'מרחב' כדי שה'ירוקים'  לא 'יגייסוה' לנושאיהם.

בע.ל.ה בעריכתי היה מדור חדשי קבוע ''יש מה לעשות בחודש...'' שכוונתו הייתה לספק הצעות למבט בחוץ –גם מבטים קצרים בעיחקו לתופעות יממתיות ועונתיות כולל תשומת לב למורשת של היהדות הקשדורה מאד בטבע (  חקלאות) .

כיום אני פועל להקמת אתר בשם ''הסביבה הקרובה תמיד'' (המילה 'תמיד' מכוונת לעובדה שבסביבה כזו מצוי תמיד וגם 'מרחיקה' את האפשרות שה'ירוקים ' יתייחסו ל'סביבה') .

באתר נרשמים ארבעה נושאים :- מונוגרפיות על עצמים –בעלי חיים,צמחים,קרקע ומסלע –המצויים ביותר בסביבה שבבה חיים רוב תושבי ותלמידי ישראל. יהיו בו דרור.  לא עגור . כורכר לא גרנית . יבלית לא דקל דום . בכל עצם תופנה תשומת לב ל(אם ישנה) התנהגות ,שימוש מעשי- משחקי או אסטתי ,קשר מורשתי ,ביטוי בסיפורת ,שירה וצי'זבט .

-תופעות חודשיות כפי שהיו בע.ל.ה ועוד

-מידע על בתי גידול קטנים ,זמינים ומצויים בקרוב- שדרות ,גנים ציבוריים, שטח ריר בין מבנים, שדה חקלאי,מטע ,גד'ש ,שטחים פתוחים וכ'.

-הצעות פעילות –חלק מפ.ל.ה ,כאן-כאן ודומיהן.

אני מקווה לפתות' את של'ח שכיום ממלאים תפקידי רכזי טיול ברשויות מגן עד יב.

 

ללא קשר ישיר לכך אני מנסה להזכיר לאנשי ה'סביבה' שכל עיסוק בסביבה מותנה בהכרת כל המצוי בה ובשל כך עליהם לעסוק בהכרת הסביבה על מרכיביה כתנאי הכרחי גם מנקודת מבטם מה גם שמגוון המצוי בה  מאפשר לכל פרט לגלות שסביבתו מעניינת .מציאת עניין הסביבה היא תנאי רצוי מעורר לשמירתה.

 

נושא הרמת הראש מהמחשב מחייב מחשבה יצירתית .הניסיון ליצור פעילויות מחשב לא עלה יפה בחברה, ברשות, ובשיור אתרים מפני שמשחקי המחשב כיום הם 'אופרציה' ענקית ורבת חידושים .

הגירוי להרמת הראש מהמחשב יכולה להיעשות אם יעד ההתבוננות הוא בחוץ. כך,כמשל,שתי דוגמאות מבאר שבע (החוברת שלי. לא זו שהודפסה) – הצגת בעייה: עיר באזור מיעוט מים מאפשרת לעוברי האורח לשאוב מבארה.רצוי שהבאר תהיה מחוץ לחומות העיר כדי להימנע מכניסת אנשים, חלקם לא מוכרים ואולי אויבים אך באר בחוץ מחייבת  שואבים לצאת מחוץ לחומה .-כיצד פתרו תושבי באר שבע המקראית דילמה זו? אפשר לראות שבשטח .

דוגמא נוספת  כהכנה לתל שהוכן למבקרים: שיעורי  בית בחוץ –תלמידי תיכון יקבלו מפת באר שבע התורכית ויתבקשו לסייר בעיר בעתיקה ולראות את מערך הרחובות בה .זו הכנה לקראת העובדה ששער העיר ורחובות העיר הם מתקופות שונות אך האפשרות שתכנון ארשוני נשמר .

בלכיש מתבקשים התלמידים לאתר את הנקודה שבה ישב הצייר המלכותי.

'פרוזדור '/'מבואה' קוראת חוצה.-פעילות בית ספר בדרום הר חברון .בלוח מודעות תלויות הצעות למבט ופעילות בחוץ .

העלאת המעות לטיולים וירטואליים בעייתית 1-. החוץ 'מדבר' גם בצבע –טעם – ריח- מגע ומראות תלת מימדיים שבינתיים המחשב רחוק מיכולת להחליפם.

2-המרחב הוא רב נושאי ,מתגוון גם במהלך שיעור אחד ,רב מסיחים שיש בהם גם מסיחים ראויים לתשומת לב.

זהו מכתב לא מסודר .אולי כדאי ליזום שיחה דיון אולי במסגרת המרכז

ביתתהספר   

 

 

 

לחברים שהשתפו בכנס הלמידה מחוץ לכיתה שלום.

לצערי אין לנו ,מאז שבוטל ''צידה לדרך'' , מקום להחלפת דעות .

אני חש חובה להביע הרהורים מערערים על הכנס.

לא אתייחס לנושא הלמידה בחוץ  במערכת החינוך .

אתייחס רק לנושא הכנס שבו הוצגו גופים נותני שרות לטיולי בתי ספר .

 

Comments